|
טיול של 19 ימים על High Scardus Trail ומסביב - יולי 2026
|
|
| EliTheHiker | Date: ראשון, 2026-07-19, 11:07 AM | Message # 1 |
 Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 480
Status: Offline
| שלום,
הקדמה:
לפני כ7 שנים, טיילתי בסובב פסגות הבלקן על שביל ה POB (שעובר בין מונטנגרו, קוסובו ואלבניה) שבאותו הזמן היה יחסית חדש ופחות מוכר ועם השנים ראיתי את הפופולאריות שלו עולה משמעותית ולכן אחרי פרסום שביל חדש באזור ב National geographic בתחילת 2023 בשם High Scardus Trail (שעובר בין צפון מקדוניה, קוסובו ואלבניה), "סימנתי" לעשות אותו בהזדמנות הראשונה לפני שהופך להיות המוני ומסחרי מדי. ההזדמנות הופיעה השנה בקיץ ואחרי מציאת שותפים מתאימים וחברת לוגיסטיקה מקומית, הטיול יצא לפועל. השביל המלא סומן רק לקראת סוף 2023 לאחר לא מעט שינויים וכולל כ 20 שלבים על פני כ 360 ק"מ שמחולקים ל 3 מקטעים, כאשר אנחנו החלטנו להתמקד במקטע המרכזי שכולל את השלבים 1-14 (כדי להימנע מנסיעות בין המקטעים וגם בעקבות הבנה שהשלבים האחרונים עוד לא בשלים מספיק) והוספנו אליו יומיים שהיו מיועדים למנוחה (במקרה של מזג אוויר גרוע או עיכובים) או גיחה למסלולי צד מעניינים וכך יצא לנו ב 16 ימי הליכה סה"כ כ 263 ק"מ עם 18250 מטר עליות/18800 ירידות. בגלל המעבר בין המדינות דרך השטח, היה צורך בפרמיטים "ירוקים" מראש (כרגע מקבלים רק מאלבניה/קוסובו) ורישום נפרד לשמורת Sharr בגלל סכנת שריפות ביולי-אוגוסט והחברה טיפלה בנושא ורשמה אותנו איפה שהיה צריך. לשבילים חדשים תמיד יש יתרונות וחסרונות והשביל הנ"ל בהחלט התברך בהרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות (חוסר מידע, סימונים חסרים, הבדלי שפה, כלבי רועים, סבך ושבילים לא ברורים) מבחינת הטבע הבתולי עם המרחבים הירוקים והלא נגמרים ללא מטיילים (ראינו רק כ 10 מטיילים שעשו את כל השביל או חלקו ומטיילי יום מעטים בסופי השבוע), הפריחה המדהימה, האירוח שנשאר עדיין אותנטי ולא ממוסחר, אנשים מקומיים חמים ומיוחדים, מזג אוויר יציב יחסית והרים מאתגרים ומושלגים גם בקיץ. חברת הלוגיסטיקה שנבחרה הייתה Superxplorers בגלל היותם שותפים בבניית השביל עם GIZ הגרמנית שסימנה את השביל, תחזוקת האתר הרשמי של השביל וגם בגלל ההכרות המעמיקה עם השטח במיוחד אחרי שיחה על התוספות שרצינו לעשות במהלך הטיול והקפצות קצרות כדי לדלג על קטעי חיבור קצרים עם אספלט. כשבוע לפני הטיול, קיבלנו מהחברה את כל הפרטים החסרים (והיו לא מעט שינויים מבחינת השבילים ונקודות הלינה האפשריות), קבצי הקלטה מלאים עם נקודות לינה מדויקות, פרטי הקפצות וגם את הפרמיטים הדרושים (בימי הטיול הראשונים) וכך יכולנו להתחיל את הטיול בראש שקט.
הקבוצה שלנו:
מפה סכמטית של המסלול שעשינו: (ניתן ללחוץ על התמונה כדי להגדיל)
פרופיל הגבהים במסלול: (ניתן ללחוץ על התמונה כדי להגדיל)
קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות שמסכמות את הטיול בגוגל פוטוס
2) סיכום הטיול מבחינת המטיילים בסרטון וידאו ביוטוב
3) סיכום הטיול מבחינת טבע בסרטון וידאו ביוטוב
5) קישור להקלטה באולטרייל של כל הימים ביחד.
6) קישור לקובץ EXCEL עם תכנית הטיול המעודכנת שעשינו בפועל כאן התוכנית המלאה
7) תמונות מהדרך, הביקור באגם Mavrovo , במנזר Bigorski ובטיראנה.
מקורות מידע:
1) האתר הרשמי של High Scardus Trail
2) תיאור כללי של המסלול באתרים הבאים: כאן , כאן וכאן.
3) קבוצת פייסבוק של השביל וסיכום וידאו מ 2025
אפליקציות שימושיות:
1) google maps - האפליקציה עבדה היטב לחיפוש מידע משלים ושיתוף מיקומים . הורדתי את מפת גוגל לאופליין ואז היא המשיכה לעבוד תקין גם באזורים עם קליטה חלקית.
2) maps.me - האפליקציה עבדה מצויין באופליין לאחר הורדה של המפות מראש. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות הרבה מידע שימושי במיוחד בערים/כפרים/כבישים באופליין.
3) Mapy.com אפליקציה מאוד שימושית לניווט שטח שבה ניתן להוריד את המפות הטופוגרפיות לשימוש באופליין (מפה אחת חינם ואם רוצים יותר במקביל אז בתשלום) ומופיעים גם רוב מסלולי ההליכה המרכזיים/צדדיים ולהכין מסלולים בקלות בזמן הטיול ולשתף עם אחרים. אחרי הרישום, ניתן גם לסנכרן מול האתר אינטרנט Mapy.com שבו נוח לתכנן מסלולים על מסך גדול ולשמור.
4) Oruxmaps - אפליקציה מאוד שימושית לניווט שטח שבה ניתן לשים מפות אופליין שמכינים לבד או להוריד מפות קיימות ממספר אתרים. שימש בעיקר להצלבת מידע ממפות שונות.
5) Locus - אפליקציה שימושית לניווט שטח שבה ניתן להוריד את המפות הטופוגרפיות לשימוש באופליין (3 מפות בחינם ברישום ראשוני ואם רוצים יותר אז בתשלום). מידע על מקורות מים היו הכי מדוייקים באפליקציה הנ"ל ביחס לאחרות.
4) Meteoblue - אפליקציה לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצוין בטיול והייתה הכי אמינה באופן יחסי במיוחד לטווח קצר וארוך כדי לזהות מגמה כללית של התחממות/התקררות/סיכוי לגשם.
דרכי הגעה/עזיבה:
הגעה:
1) טיסה ישירה מתל אביב לטיראנה עם סאן דור (כ 3:10 שעות).
2) נסיעה של כ 150 ק"מ למלון באגם Mavrovo (כ 3:30 שעות).
3) נסיעה של כ 90 ק"מ לStaro Selo (כ 1:40 שעות).
עזיבה:
1) נסיעה קצרה של כ 6.5 ק"מ מBitushe ל Bigorski Monastery (כ 25 דקות).
2) נסיעה של כ 105 ק"מ מ Bigorski Monastery לTirana ( כ 2:30 שעות).
3) נסיעה של כ 25 ק"מ באוטובוס ממרכז טיראנה לשדה התעופה (כ 45 דקות).
3) טיסה ישירה מטיראנה לתל אביב עם סאן דור (כ 2:40 שעות).
הערכת עלויות:
1) טיסות הלוך/חזור ישירות עם סאן דור לטיראנה - כ 333€ כולל טרולי לבטן המטוס.
2) חבילה שכוללת העברות , לינה ואוכל מלא ל 17 ימים - כ 1500€ לכל אחד.
3) מכשיר לוויני מעולם קטן ל 19 ימים - כ 15€ לכל אחד (כ 88€ לקבוצה)
6) ביטוח - כ 52€.
7) הוצאות אישיות, בלון גז, כניסות לאתרים בתשלום בטיראנה - כ 200€.
סה"כ: כ 2100€ ליחיד.
מידע כללי:
לינה: - הלינה במסלול מאוד מגוונת וישנו במלונות ברמה שונה, הוסטלים, שהייה ביתית, סוג של Airbnb , בקתות הרים ובתי עץ/פח פשוטים ויש לקחת בחשבון שאין הרבה מבחר וגם המקומות נפתחים ונסגרים בהתאם לביקוש/עונה ולכן כדאי מאוד לברר מראש מה פתוח ומתי.
כסף/אשראי: - בקוסובו עובדים עם יורו בלבד, במקדוניה ניתן לשלם עם יורו אך עדיף להמיר לדינר מקדוני (אך לא חובה) ובאלבניה משתמשים בלק אלבני ושם מומלץ להמיר מיורו כי אחרת יש פערי מחיר גבוהים. כמעט בכל המקומות על השביל מקבלים מזומן בלבד ורק במקומות בודדים מקבלים כרטיסי אשראי (וזה גם בדרך כלל עם עמלה מקומית גבוהה מעבר לדמי כרטיס הרגילים בהמרת מטבע). בשדה תעופה בטיראנה יש Change בנקאי שבו שער ההמרה היה סביר מאוד (1 יורו ל 91 לק במקום ל 93 בעיר) וכדאי להמיר רק בו ולא בchange רגילים (שם היה יחס של 1 ל 84). שער ההמרה הכי טוב כצפוי, היה בעיר.
שפות: - בשלושת המדינות מצאנו דוברי אנגלית ברמה כזאת או אחרת (ומעט דוברי איטלקית וגרמנית שזה עיקר התיירות) ובשימוש עם גוגל טרנסלייט התקשורת הייתה טובה. בשלושת המדינות השפה השולטת הייתה אלבנית (עם ניבים שונים בהתאם לאזור), אך שמענו גם לא מעט סרבית, מקדונית, בוסנית וגם מיקסים ביניהם לפי המקומיים.
דובים: - יש באזור הטיול לא מעט דובים חומים, אך דווקא בגלל מיעוט מטיילים, הם לא רגילים לבני אדם ולכן יעלמו מהר לפני שנראה אותם. אחד מהחבר'ה ראה דוב בורח במהירות לאחר ששמע אותנו וצילמנו לא מעט עקבות של דובים. בזמן הטיול שמענו מטיילי יום שכן נתקלו בדובים וגם ראינו דיווחים מקבוצות אחרות ולכן זה יכול לקרות ולרוב ממליצים להחזיק משרוקית ולשרוק במקומות צפופים כאשר אין שדה ראייה או שהראות מוגבלת ושומעים רעשים חריגים כדי לא להפתיע אותם.
כלבי רועים: - אחת הבעיות הידועות במסלול הנ"ל הם כלבי רועים תוקפניים מסוג פאטו שרואים במטיילים כפולשים לטריטוריה שלהם ובמיוחד אם הם רבים ואתם בודדים (ככל שהכמות שלהם יותר גדולה ביחד לכמות המטיילים, כך הם יהיו יותר אמיצים ויתקרבו יותר). יש לא מעט מדריכים כיצד להתמודד איתם (מדריך בעברית ובאנגלית), אך הדרך הכי טובה שמצאנו היא: 1) אם רואים כלבים עם עדרים לפני שהם רואים אתכם איפשהו רחוק (כ100-200 מטר) על השביל הליכה אז לעצור, להתריע לרועה שאתם באזור ולחכות עד שהוא יתקרב אליכם וילווה מחוץ לטריטוריה של השמירה שלהם. 2) אם התקרבתם והכלבים ראו אתכם ראשונים, אז האינסטינקט הראשוני שלהם יהיה לרוץ אליכם ולנבוח ואז צריך לנסות להרגיע אותם על ידי עצירה, הורדה של המקלות הליכה כלפי מטה (ולא בצורה מאיימת), הישארות במצב רגוע (לא לרוץ/להפנות אליהם את הגב) ,דיבור בצורה מרגיעה אל הכלבים ללא מבט ישיר בעניים (עדיף להכיר כמה מילים באלבנית כגון: לך מפה=eek, עצור=ndaal) ואם הכלבים מאוד תוקפניים, אז לסגת לאט אחורה מבלי להפנות את הגב עד שהרועה יגיע.
אוכל/מכולות: - אצלנו האוכל היה כלול בחבילה וגם אם מצאנו מכולות בכפרים, רובן היו מאוד מצומצמות במבחר האוכל ולא תמיד עבדו. בקובץ התכנון, רשומים הכפרים שבהם מצאנו מכולות ופחות או יותר מה היה גודלן.
מים לשתייה: - חוץ מטיראנה, בכל הטיול המים בברזים היו ראויים לשתייה והיו לא מעט מקורות מים (source/fountain) מסודרים על הדרך שניתן היה למלא בהם מים (צריך להיזהר בהתחלה עד שהגוף מתרגל לבקטריות מקומיות שיש במים). בנוסף, היו לנו כמה פילטרים לחירום (והיו הרבה מקורות מים לפלטר מהם במקרה הצורך) שבעונה הזו לא היו שימושיים כי רוב המקורות מים המוסדרים היו פעילים.
מקלחות/שירותים: - רק במקומות בודדים לא הייתה מקלחת בכלל או שהיו רק מים קרים. ברוב הלינות שלנו היו מקלחות טובות עם מים חמים.
חשמל/גז: - השקעים דומים לישראל מבחינת ה 230V בתדר 50hz , אך שונים בצורתם כמו באיחוד האירופי והם: Type C ו Type F אז כל המכשירים עם 2 פינים מתאימים. מצאנו בלוני גז הברגה רק במרכז קניות Megatek ובמהלך המסלול נתקלנו בבלוני גז ניקוב בחנויות ב Prevalleו Restelica בלבד.
קליטה סלולרית/WIFI/מכשיר לוויני: - ב90% מהזמן הייתה קליטה סלולרית וגם WIFI בנקודות הלינה וחבילות של פרטנר, גלובל סים של פלאפון וesim של Quibity עבדו היטב גם במעבר בין החברות השונות. למרות זאת החלטנו לקחת מכשיר לוויני ליתר בטחון בעיקר בגלל מזג אוויר לא צפוי, דובים וכלבי רועים.
מזג אוויר: - בעונת הקיץ בדרך כלל בהרים יש עננות וגשמים קלים/בינוניים אחרי הצהריים ולמרות שלרוב באמת היה מעונן אחרי הצהריים, היו למזלנו רק מעט ימים עם גשם קל ולכן זכינו לרוב בימי הליכה בהירים ונעימים למרות גלי החום שהגיעו מכיוון מערב. הבעיה העיקרית היא שאחרי רצף של ימים חמים, יש בדרך כלל התקררות מהירה שמגיעה עם גשמים קצרים וחזקים ולעיתים קרובות גם ברקים ורעמים ורוחות חזקות ויש לשים לב לכך במיוחד כאשר הולכים על רכסים והרים חשופים.
מפות, סימוני שביל, שילוט וסימונים אחרים: - הסימון והשילוט משתנים ממדינה למדינה ודוגמאות ניתן לראות כאן בגוגל פוטוס. חלק מהשבילים היו מסומנים היטב וחלק לא מסומנים בכלל, כאשר בחלק מהמקרים השבילים פשוט השתנו או התכסו בצמחייה ולכן מומלץ מאוד להשתמש בקבצי GPX מעודכנים בהתאם לעדכונים והשינויים של השביל כי כל שביל חדש עובר שינויים ובמיוחד כאשר הוא חדש יחסית.
מספר חירום כללי בשלושת המדינות: 112.
תנאי שטח ודרגת קושי: - תנאי השטח היו מגוונים מאוד, אך לא היו מעברים טכניים או מסוכנים שדרשו ציוד מיוחד. נתקלנו בשאריות של שלוגיות לא מסוכנות שניתן היה לעקוף בקלות, אך זה משתנה משנה לשנה ועונה (ביוני השנה היה עוד הרבה שלג בהרים שחסם לא מעט מסלולים). כמובן שתנאי השטח השתנו בהתאם למזג האוויר ואזור, אך בגלל שמדובר באזור מרוחק כמעט ללא מטיילים, ללא סימון/תחזוקה מסודרת בכל מקום ומעט כפרים על הדרך, עדיף לטייל לבד באזור רק למטיילים מנוסים.
פרמיטים: בגלל שחוצים את הגבול לא מעט פעמים, נדרש להחזיק פרמיט ירוק למקרה ונתקלים בפקחי גבול (היו מספר מקרים מדווחים שבהם מטיילים נאלצו לעזוב את השביל ללא פרמיטים מתאימים ונלקחו לתחנות משטרה), אך אנחנו לא נתקלנו בהם. בנוסף, ביולי-אוגוסט, נדרש רישום מוקדם לחלק מהרשויות במיוחד במקדוניה בגלל הגבלת טיולים באזורי שריפות.
*מניסיון אישי, מומלץ לקחת על כל שבוע הליכה, יום אחד אקסטרה לגיבוי כי הרבה דברים יכולים להשתבש (מזג אוויר לא צפוי, סגירות שבילים לא צפויות בגלל שריפות/סכנות אחרות, בעיות תחבורה, בעיות בריאותיות שנובעות מפציעות, בעיות עיכול וכדומה).
חלוקה לימים:
לפני הטרק - טיסה הלוך, ביקור באגם Mavrovo ונסיעה ל Staro Selo:
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Mia's Favorite Hotel
מהלך היום:
הגענו לטיראנה בסביבות 9:10 (8:10 שעון ישראל) קצת לפני התכנון ואחרי איסוף מהיר של התיקים, יצרנו קשר עם הסוכן בסביבות 10:10 כדי לקבל את פרטי את הנהג שאמור היה לחכות לנו בשדה התעופה. לאחר שלא הצלחנו למצוא אותו, הסתבר שהוא "הבריז" ולכן הסוכן ארגן לנו במהירות האפשרית 2 מוניות שאספו אותנו בסביבות 10:45 בחנייה של שדה התעופה ומשם נסענו למרכז Megatek כדי לקנות בלון גז הברגה (היה קשה למצוא כזה במקום אחר על הדרך). לאחר מכן עברנו דרך נקודת הלינה בטיראנה של סוף הטיול כדי להשאיר ציוד ובגדים (בתיאום מראש) ואז המשכנו בנסיעה של כ3 שעות (עם נהג צעיר דובר אנגלית מצויינת וחברותי במיוחד) לעבר האגם Mavrovo שבו הוזמן המלון הראשון תוך כדי מעבר גבול לצפון מקדוניה. בסביבות 14:00 הגענו אל המלון Mia ולאחר התארגנות מהירה יצאנו לעשות סיבוב קצר ליד האגם. במקור היה תכנון לעלות לאזור אתר הסקי אם נגיע מוקדם, אך הגענו מאוחר יחסית וגם התחזית הראתה גשם אחרי הצהריים (ואכן כך היה) ולכן החלטנו לקצר את הסיבוב ואולי לנסות להיכנס למערת הנטיפים Sharkova Dupka Cave שדרשה תיאום מראש. לאחר הגעה למקום, יצרנו קשר עם מי שמתחזק את המקום והסתבר שיש לשם 2 סיורים מודרכים ביום (ב 11:00 וב 17:00) אך כרגע המערה סגורה לתחזוקה ותפתח רק עוד כמה ימים. במקום זאת, עברנו ליד הכנסייה השקועה, בעיירת סקי הקטנה שהייתה כמעט נטושה והכל היה סגור כולל הרכבלים המפחידים. לאחר מכן חזרנו אל המלון לטבילה בג'קוזי, חימום בסאונה, ארוחת ערב נהדרת והשלמת שעות שינה אחרי לילה לבן של טיסה. אחרי ארוחת בוקר טובה והצצה מהמלון אל הכנסייה השקועה הגיע נהג המיניבוס ובסביבות 9:00 יצאנו לנסיעה של כשעה וחצי לעבר נקודת ההתחלה של הטרק ב Staro Selo.
תמונות היום:
יום 1 - Staro Selo - Hut Ljuboten - Ljuboten peak - Hut Ljuboten - Official stage 1
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Mountain Hut Ljuboten
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 12.2 ק"מ עם כ 1530 מטר עליות/880 ירידות)
מהלך היום:
הגענו בסביבות 10:30 ל Staro Selo ואז הנהג שם לב שיש דרך כורכר שממשיכה למעלה והחליט על דעת עצמו להמשיך לעלות עם הרכב (וכך פספסנו את השלט של תחילת השביל) ואפילו הגדיל ראש והתקשר לאחד מבעלי העסקים בהמשך כדי לוודא שהדרך עבירה. שמחנו כמובן לדלג על ההליכה המנהלתית וכך הוא הקפיץ אותנו עוד כ 1 ק"מ פנימה עד שהדרך הפכה ל 4 על 4. בסביבות 11:15 פתחנו את הטיול בצילום משותף, התארגנות ועלייה מתונה בדרך יער צבעונית ורחבה עם שילוט רב ומגוון שהפכה אחרי כ 700 מטר ושלט מתאים לשביל יער צר ושוב לדרך רחבה בהמשך. אחרי כ 3 ק"מ (עם כ 300 מטר עלייה) והזעה מרובה בגלל הלחות הגבוהה, הגענו לנקודת מנוחה מסודרת עם שלט הסבר על השמורה Mali Sharr ובה עשינו הפסקת קפה ובזמן הזה, חלף על פנינו רכב שטח מלא בבירות שנסע לבקתת Ljuboten. המשכנו לעלות עם הדרך שהפכה בשלב מסוים לשביל יער צר (אחרי השלט) ואז חזרה לדרך 4 על 4 עוד כ 2 ק"מ ( על פני כ 300 מטר) עד שהגענו בסביבות 13:20 לבקתה. בתכנון המקורי רצינו לעשות יום הליכה קל ורק למחרת לטפס לפסגת Ljuboten בדרך לנקודת הלינה הבאה, אך בדיקה מחודשת של התחזית הראתה יום יחסית גשום למחרת החל מהצהריים וסיכוי לגשם עוד כ3-4 שעות היום. בהתייעצות עם בעלי הבקתה (שהסתבר בהמשך שהוא חלק מהמועדון האלפיני המקדוני), החלטנו להתארגן מהר על תיקים קטנים ולעלות כבר היום. בסביבות 13:40 יצאנו לדרך בטיפוס שהתחיל כמתון ובמהרה הפך לתלול כאשר ענני סערה מצטברים מכל הצדדים. אחרי כ 1.5 ק"מ (עם כ350 מטר) של עלייה, הגענו לפיצול עם שלט הכוונה שבו בחרנו את השביל המזרחי (שלא היה מסומן במפה בצבע אבל כן היה מסומן בשטח), והמשכנו לטפס לעבר הסכין שעל הגבול בין מקדוניה וקוסובו. אחרי כ 2 ק"מ ( עם כ 500 מטר) של עלייה תלולה מאוד, ראינו את השמיים נפתחים ונסגרים במהירות והתחלנו לשמוע מסביבנו רעמים. נשאר עוד כחצי ק"מ עד הפסגה ולכן החלטנו לקחת את הסיכון ולהמשיך, כי העננים היו די גבוהים ולא היו ברקים לידנו וזה בדרך כלל אומר שמרכז הגשם/סערה די רחוק. את הטיפוס האחרון עשינו די מהר ואפילו היה זמן להצטלם בשמש לפני שהשמיים נסגרו שוב. בסביבות 15:00, כ 15 דקות אחרי שהראשונים הגיעו, התחיל לטפטף גשם קל וזה היה הסימן שלנו להתקפל. במהלך הירידה באותה הדרך, הגשם התחזק ונחלש כמה פעמים, אך במקרה הרע היה קל-בינוני כך שלא הפריע להליכה ורק לקראת ההגעה לבקתה ב 16:45, הגשם התחזק משמעותית וירד כמה שעות בלי הפסקה. באופן מפתיע, היו מים חמים בבקתה ולמרות שהייתה רק מקלחת אחת, לא הייתה ממש תחרות כי היינו המטיילים היחידים בבקתה (בנוסף למספר אנשים שהגיעו עם רכב שטח) וגם לא ראינו מטיילים אחרים במהלך היום. אחרי התארגנו ומקלחות, בסביבות 18:30 נפגשנו בחדר אוכל כדי לשתות בירה וראקי מקומי וב19:00 אכלנו ארוחת ערב טעימה. הבעלים דיבר באנגלית סבירה וכך יכולנו להתייעץ על היום למחרת ולברר קצת פרטים על הבקתה וההיסטוריה שלה לפני שהתפזרנו לישון.
תמונות היום:
יום 2 - Hut Ljuboten - Brezovica - Drive to Hotel Eleon - Official stage 2
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Eleon
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 12.7 ק"מ עם כ 1050 מטר עליות/960 ירידות)
וידאו ביוטוב מהזריחה ליד בקתת Ljuboiten
מהלך היום:
אהרי הגשמים של אתמול, עננות כבדה הצטברה בעמקים והיה מעניין לצפות בפיזורה האיטי בזמן שחיכינו לארוחת הבוקר. בסביבות 8:00 התחלנו את ההליכה במגמת עלייה מתונה והיה יפה לראות מלמעלה את העמק נפתח. אחרי ה 1 ק"מ ( עם כ 300 מטר עלייה), הגענו לנקודת הפיצול של אתמול והפעם לקחנו את הפנייה מערבה והמשכנו לעלות. בשלב מסויים, איבדנו את השביל והמשכנו לעלות על אחד משבילי החיות הבולטים כדי לעקוף את הבולדרים, אך במהרה עשינו תיקון ועלינו שוב על שביל ברור שחצה את הדרדרות המרובות והמרשימות. קיבלנו דיווחים שראו לפני כמה שבועות דובים בדיוק באזור הזה, אך אנחנו לא זכינו למפגש איתם. אחרי הליכה של כ 2 ק"מ (עם כ 250 מטר עלייה), הגענו אל האוכף שממנו היינו אמורים לעלות אל פסגת הר Ljuboten ובו הייתה פריחה מאוד מגוונת ומיוחדת וגם תצפית טובה על קוסובו שפספסנו אתמול בגלל העננות. העלייה מהאוכף ל Ljuboten הייתה הרבה יותר תלולה ודרדרתית מהעלייה שעשינו דרך הסכין ולכן שמחנו שעשינו אותה אתמול למרות שהיה נראה בהתחלה שהמזג אוויר יותר טוב. בפועל הייתה רוח חזקה והיה קשה למצוא נקודת מנוחה טובה ולכן אחרי הפסקת בוקר קצרה המשכנו להתקדם במהרה על הסכין הרחבה עד שהגענו לנקודת פריחה יפיפיה שהייתה בסטייה קטנה מהמסלול הרשמי ואחרי כחצי ק"מ התחברנו אליו שוב. העננים התחילו לכסות את השמיים מכל הכיוונים וכבר התחלנו לחשוש שהתחזית של הגשם תתממש. אחרי הליכה של כ2 ק"מ על הסכין (עם כ 200 מטר של עלייה מצטברת), הגענו לנקודת פיצול ובה פנינו ימינה והתחלנו לרדת לכיוון האגם Livadices. הירידה הייתה מכוסה בחלקה בערפל ולאחר שירדנו כ 100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) והגענו לאגם, העננים התחילו להתפזר לאט לאט והבשלב מסוים התבהר לגמרה וכך יכולנו להנות מיופיו האמיתי של האגם הגבוהה והצלול. עשינו במקום הפסקת קפה ומנוחת צהריים בזמן שחלק היו יותר אמיצים וניצלו את הזמן לטבילה קרה. בהמשך, החלטנו להקיף את האגם מדרום על שביל ברור (לעומת השביל הרשמי שעקף מצפון) ונוח יחסית עד שנפגשנו עם השביל המסומן ואז התחלנו לעלות בתלילות דרך שלוגיות נמסות עד שהגענו אחרי כ 1 ק"מ (עם כ 150 מטר עלייה) לאוכף. מזג אוויר היה יותר טוב מהמצופה ולכן החלטנו לטפס להר Livadece בגובה של כ 2500 מטר על שביל שהופיע על המפות השונות ללא צבע. מהר מאוד גילינו שאי אפשר לסמוך תמיד על שבילים מקומיים, כי בפועל לא היה שביל וערפל כבד שנכנס במהירות לאזור לא עזר. אחרי עלייה תלולה מאוד של כ 170 מטר (על פני כ 500 מטר) הגענו אל הפסגה הלא מרשימה ומשם המשכנו ללכת לאורך הסכין כ 1 ק"מ עד שמצאנו שביל מסומן (במפה הוא לא היה מסומן בצבע) ברור ורחב שהוריד אותנו בחזרה בנוחות אל השביל המקורי. אחרי ירידה של כ 350 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) הגענו לנקודת הפיצול שבה גם היה ספסל מנוחה שחלקנו ניצלו למתיחות. עד הסיום נשארו כ 2 ק"מ (עם כ 400 ירידה) ולאחר שעדכנו על שעת הגעה משוערת (בשביל לתאם את האיסוף), שמנו לב שהמשך השביל אל האתר סקי Brezovica היה על מסלול סקי רחב ומשעמם ולכן החלטנו לקחת שביל מקומי אחר שהיה נראה ברור ומזמין במיוחד. מהר מאוד גילינו שוב שלא כל מה שמסומן במפות, קיים בפועל ונאלצנו לרדת דרך נחל תלול וסבוך יחסית שהיה גם צבעוני במיוחד. לאחר חציית הנהר, חזרנו אל הדרך הרחבה והמשכנו איתה עד שירדנו את ה700 מטר הנותרים עד השלט כניסה למסלול. בזמן הקצר שחיכינו להקפצה (ונלחמנו ביתושים הרבים שהיו במקום), החברה ניצלו את ההזדמנות למתיחות. אחרי כ 20 דקות של נסיעה, הגענו אל המלון הנחמד שהוזמן לנו, ולמרות שהבעלים לא דיבר באנגלית (הרוב בכפר הקוסוברי הנ"ל הוא ממוצא סרבי), נעזרנו בבחור שהוא הביא במיוחד לתרגם את מה שנדרש לגבי הארוחות והלוגיסטיקה. אחרי המקלחות, נפגשנו למטה בסביבות 18:30 כדי להנות מבירות קרות ובמהלך ארוחת הערב, הגיע הסוכן שדרכו הזמנו את הטיול (שגר קרוב יחסית בעיר Prizren) כדי לאסוף את התשלום במזומן שהיינו חייבים וגם לספר קצת על הפרוייקט של ה HST ואיך הוא נבנה במהלך השנים בשיתוף פעולה בין הממשלות השונות, חברת GIZ הגרמנית והסוכנויות טיולים השונות באזור.
תמונות היום:
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
| EliTheHiker | Date: שני, 2026-07-27, 1:07 PM | Message # 2 |
|
Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 480
Status: Offline
| יום 3 - Drive to Brezovica - Prevalle - Official stage 3
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Krojet
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 14 ק"מ עם כ 950 מטר עליות/1110 ירידות)
מהלך היום:
היום התחיל בארוחת בוקר והקפצה עם 2 רכבים חזרה לנקודה שבה אספו אותנו אתמול. למטה השמיים היו מעוננים אבל ללא גשם כפי שהיה גם בתחזית, אך עד שנסענו למעלה (כ 800 מטר יותר גבוה), הגשם התחיל ולאט לאט התחזק ואז נאלצנו לצאת במהרה מהרכבים ולחפש מחסה להתארגנות. מצאנו את מחסה הכי קרוב מתחת לסככה של אחד מבנייני הסקי הנטושים שבו גם ישבו כ 10 כלבים עצובים שרק חיפשו תשומת לב. עד שסיימנו להתארגן ולהתמגן הגשם נפסק, אך השביל כבר מהתחלה התגלה כסבוך ורטוב ולכן חותלות (גייטרס), כיסוי תיק, מכנס ומעיל גשם עזרו מאוד לא להירטב מהשיחים כאשר 3 כלבים סקרנים הולכים אחרינו. אחרי כ 1 ק"מ של הליכה הגענו לחצייה של הנחל שלא הייתה נראת הגיונית ואז שמנו לב שפספסנו את החצייה המסומנת בגלל הערפל הכבד והשיחים הגבוהים ופועל לא הייתה טובה בהרבה. גם שביל ההמשך לא היה פשוט ודרש דילוגים רבים מעל הנחל. אחרי כחצי ק"מ מתונים יחסית, התחלנו לעלות בתלילות דרך שדות פרחים מדהימים ואחרי כ250 מטר של עלייה (על פני כ1 ק"מ), השביל התיישר ובהתחלה שמר על קו גובה, אך בהמשך, אחרי כחצי ק"מ, התחלנו לרדת כ100 מטר (על פני כ1.5 ק"מ) בשביל מחליק דרך שורשי צמחים רבים ומעברים צרים עד שהגענו לנקודת פיצול. משם התחילה הליכת יער נעימה וקצרה שהובילה אותנו אחרי כ 1 ק"מ לבקתת רועים נטושה (שהפכה לShelter). הבקתה לא הייתה מזמינה במיוחד ולכן התיישבנו לארוחת בוקר לידה עד שגשם קל הכריח אותנו להמשיך. התחלנו להתקדם כ 1.5 ק"מ (עם כ 200 מטר עלייה) במעלה הנחל תוך כדי מעבר ליד פריחה מדהימה עד שהגענו לאגם Jazhinces שהיה מכוסה בערפל. למרות שעשינו שם הפסקת קפה ומנוחה די ארוכה (ואחד החברה אפילו נכנס למים הקפואים) הערפל לא התפזר כפי שקיוונו ואפילו התחיל גשם קל, כך שנאלצנו להמשיך. השביל בהתחלה היה מאוד לא ברור ונאלצנו לחצות כמה שדות בולדרים עד שחזרנו אל הסימון (אחרי כחצי ק"מ) ואיתו התחלנו לרדת בירידה תלולה עם קצת שלוגיות שנמשכה כ 500 מטר (על פני כ 2 ק"מ) וככל שירדנו יותר, כך השמיים התבהרו. בשלב מסויים נכנסו לשביל יער תלול לאורך הנהר עד שהגענו לנקודת פיצול. משם המשכנו שמאלה עד השביל יער עוד כ 2 ק"מ (עם כ 200 מטר של ירידה) תוך כדי ליקוט של תותי יער רבים ובאחת העצירות ליד פיצול נוסף, החברה שהיו מקדימה עצרו להוריד את בגדי הגשם ועם הרעש הבריחו דוב שהיה בקרבת מקום וברח במהירות. המשכנו להתקדם על שביל יער נוח וברור במקביל לנחל, אך גילינו שאנחנו מתרחקים מהשביל המסומן ואז חתכנו חזרה עם עלייה תלולה שבה גם נתקלנו בלא מעט סלמנדרות. העלייה התלולה נמשכה כ 80 מטר (על פני כחצי ק"מ) ואחר כך השביל התמתן ואחרי כ2 ק"מ אחרונים ונוחים, הגענו אל המלון Krojet שהתגלה כמזמין במיוחד והפתיע בעיקר בגיוון, כמויות וסוג האוכל שהוגש על כלים מסורתיים בארוחת הערב וכך נגמר עוד יום מעניין ומגוון. לפי האתר וגם הסוכן, השלב השלישי נחשב להכי מאתגר בטיול ואכן היו לא מעט אתגרים בעקבות הגשם של הבוקר שגרם לשבילים להיות חלקים ובוציים וביחד עם מעברי המים, השורשים הרבים שמדלגים ביניהם/מעליהם והתוואי הלא ברור והסבוך בחלקו, אפשר להגדיר אותו כך למרות ש לדעתי ביום שמשי רגיל הוא לא היה שונה בהרבה מימים אחרים שעשינו. גם באזור המלון ראינו לא מעט דיווחים על דובים שצולמו בעבר, אך לא זכינו לראות אותם.
תמונות היום:
יום 4 - Prevalle - Oshlak peak - Prevalle - Optional day 1
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Krojet
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 17.5 ק"מ עם כ 1000 מטר עליות/ירידות)
וידאו ביוטוב מהתצפית האמצעית מהר Oshlak
וידאו ביוטוב מהתצפית המערבית מהר Oshlak
וידאו ביוטוב מהתצפית המזרחית מהר Oshlak
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר מרעננת, יצאנו עם תיקים קטנים לעשות את המסלול הצדדי Oshlak trail ובמרכז הכפר הייתה הזדמנות להצטייד בפירות טריים. משם התחילה עלייה תלולה של כ 80 מטר דרך הכפר והמלונות הנוצצים ומפתיעים (הסתבר לנו בהמשך שמדובר בכפר נופש בלבד ולא כפר למגורים). הגענו לנקודת פיצול שבה רצינו לקחת שביל שהופיע במפה ולעלות איתו לפסגת Maja e Arnenit (כדי לגוון את ההליכה ולא ללכת הלוך/חזור), אך לא מצאנו את ההתחלה ולכן החלטנו לא לבזבז זמן של השעות היפות (היה יום עם ראות מעולה ושמיים נקיים) ולעלות במסלול הרגיל. הופתענו לראות מאות מקומיים מבוגרים שטיילו על החלק הראשון של השביל (כ 1.5 ק"מ) שהיה מאוד מתון עד שהגענו לנקודת פיצול ומשם התחלנו לעלות כ 200 מטר (על פני כ700 מטר) בשביל יער תלול עד שהוא נפתח והגענו לנקודת פיצול נוספת עם ספסל (משם כבר לא ראינו מטיילים נוספים חוץ מכמה צעירים שהלכו במורד השביל) ונוף מרשים לכיוון ההרים. בנקודה זו פנינו שמאלה והתחלנו להתקדם במגמת עלייה מתונה כ400 מטר ( על פני כ 4 ק"מ) על הסכין הרחבה של Oshlak שהייתה מלאה בפריחה מרשימה ועשירה. עצרנו לא מעט פעמים כדי להצטלם בין הפרחים הרבים ולהנות מהנוף לכל הכיוונים. בסביבות 12 הגענו לנקודת שיא הגובה (2212 מטר) וראינו שיש עדיין הרבה זמן, אז החלטנו להתקדם על הסכין עוד כ1 ק"מ כדי לקבל תצפיות יותר יפות על העיר Prizren ובתצפית עשינו גם הפסקת צהריים וקפה. חזרנו באותה הדרך כ 5.5 ק"מ עד שהגענו לנקודת הפיצול ומשם החלטנו בכל זאת לנסות להגיע לפסגת Maja e Arnenit כדי לקבל תצפית יפה על הכפר והר Ljuboten שאליו טיפסנו ביום הראשון של הטיול. אחרי הליכה קצרה, הגענו לפינת מנוחה עם ספסלים ואחרי הפסקת קפה, המשכנו להתקדם בעלייה מתונה של כ 200 מטר (על פני כ 2 ק"מ) על סכין רחבה לעבר הפסגה. משם התחילה ירידה תלולה של כ 450 מטר (על פני 1.5 ק"מ) על שביל ברור שלא היה מסומן בשטח. היה נראה שמעט מאוד הולכים עליו כי השביל נסגר מספר פעמים על ידי עצים נופלים (במיוחד בחצי השני של השביל שפנה מזרחה) והיו על הדרך לא מעט שיחי פטל בר עם פרי בשל שאף אחד לא אסף. חזרנו אל הכפר בסביבות 17:00 והיו עוד לא מעט דוכנים ואנשים ברחוב. על הדרך ראו אותנו 2 חברה שעברנו על פניהם בבוקר והתחילו לשאול לגבי אופי הטיול שעשינו. האנגלית שלהם הייתה בסיסית מאוד, אך הם דיברו בגרמנית שוטפת והסתבר שהם אלבנים שעברו לגור בגרמניה והגיעו לביקור מולדת ודי הופתעו לטובה לגלות שאנחנו ישראלים. תכננו לבקר בדוכנים אחרי המקלחת וארוחת הערב (ששוב הפתיעה לטובה מבחינת האוכל והמבחר שהוגש) ולכן מיהרנו למלון מבלי לעצור (חוץ מקניות באחת החנויות על הדרך), אך עד שיצאנו שוב, כנראה היה כבר מאוחר מדי ואירועי הסוף שבוע כבר התפזרו ונשאר רק להנות מהשקיעה המרשימה ולחזור למלון.
תמונות היום:
יום 5 - Prevalle - Gornje Ljubinje - Guesthouse Papradjina - Official stage 4
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Guesthouse Papradjina
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 17 ק"מ עם כ 760 מטר עליות/1220 ירידות).
מהלך היום:
היום התחיל בארוחת בוקר עשירה נוספת ופרידה מבעלי המלון. האזור היה מלא בדוכני Flia (מאכל מקומי נפוץ) שהתחילו להתארגן מוקדם ובאחד מהם גם מכרו פירות יער טריים וטעימים. ה 2 ק"מ הראשונים היו כמעט מישוריים והייתה הליכה נעימה על שבילי יער רחבים בין פלגי מים זורמים. כבר מהמלון, הצטרפו אלינו 3 כלבים נחמדים כאשר הגדול מביניהם סבל קצת מחום והתקרר בכל הזדמנות אפשרית. כחצי ק"מ אחרי החצייה של הגשר הגענו לנקודת פיצול שבה פנינו שמאלה והתחלנו לטפס בתלילות כ 400 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ביחד עם הכלבים על שביל יער שבמהרה נפתח. בשלב הזה, עקפו אותנו 3 מטיילי יום (שהיו קשורים לסוכנות טיולים Zbulo והכירו את בעלי הסוכנות שלנו) שתכננו לטפס לפסגה השחורה בשם Maja e Zeze (בגובה 2528 מטר) והסתבר בהמשך תוך כדי שיחה, שאחד מהם אפילו תכנן לבקר בירושלים, אך חשש ולכן זה עוד לא יצא לפועל. הם הלכו איתנו במקביל כ1 ק"מ עד שהגענו לנקודת פיצול ואחריה מצאנו נקודת מנוחה נחמדה לארוחת בוקר (בזמן הזה זוג מטיילי יום צעירים עברו אותנו והכלבים הצטרפו אליהם). לאחר המנוחה, המשכנו להתקדם וחצינו נחל קטן כדי לעלות לצד השני ושם עברנו דרך ביצת מים קטנה וצבעונית מאוד עד שהתחברנו לדרך 4 על 4 רחבה. אחרי כ 1 ק"מ פנינו שמאלה לשביל צר שעבר בשדה ירוק ופורח שהיה מאוד קשה לעקוב אחריו. אחרי כ 1 ק"מ נוספים, הגענו לנקודת תצפית וממנה החלטנו לשמור על קו הגובה על שביל ברור (במקום לרדת עם השביל המסומן והלא ברור) ואחרי כחצי ק"מ התחברנו אליו שוב. אחרי כחצי קמ נוספים, השביל הלא ברור התחיל לעלות ולרדת ליד פינות חמד שונות ואז התחילה ירידה מתונה וארוכה של כ 400 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ) דרך שדות ירוקים של פרחים ואוכמניות עד לנקודת פיצול נוספת. משם השביל לא היה כל כך ברור בגלל בנייה חדשה שחסמה אותו, אך אחרי כחצי ק"מ הגענו אל נקודת מים מצויינת עם ספסלים בצל והחלטנו לעצור שם לארוחת צהריים. לאחר מנוחה טובה, המשכנו להתקדם עוד כ 4 ק"מ (עם ירידה של כ 300 מטר) עד הכפר הקטן Gornje Ljubinje כאשר על הדרך ראינו מספר עקבות ברורים של דובים ואת המעבר המתוכנן של מחר שאליו היינו אמורים לטפס. בסביבות 16:00 נכנסנו לכפר ועשינו סיבוב קטן דרך המרכז תוך כדי מעבר בחנות ובית הקפה המקומיים. גילינו שרוב הכפר מאוכלס על ידי בוסנים וכמה בחורות נחמדות מהכפר שאספו פטל אדום באחת הגינות ראו אותנו עוברים והביאו לנו דלי קטן עם הפרי לדרך. מהכפר המשכנו עוד כ 2.5 ק"מ על דרך עפר רחבה עם תצפיות על הכפר עד לנקודת הלינה המתוכננת שהייתה בתוך היער ובעצם היה מדובר בבית קטן להשכרה בתוך חוות דגים גדולה. הבעלים אומנם לא דיבר באנגלית, אך הסתדרנו מצויין עם תרגום של גוגל ולאחר מקלחת והתארגנות, נפגשנו במסעדת הדגים כדי לאכול ארוחת ערב (כמובן שבמקום כזה כדאי לקחת דג פורל בגריל למי שאוכלים), לשתות ראקי מקומי, לתכנן את יום ההליכה הבא ולהנות מהשקיעה שראינו מהדירה.
תמונות היום:
יום 6 - Guesthouse Papradjina - Vejce - Vejtse - Official stage 5
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Vejtse House
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 13.9 ק"מ עם כ 1500 מטר עליות/1420 ירידות)
וידאו ביוטוב מפסגת Kobilice
וידאו ביוטוב מהסכין של Kobilice
מהלך היום:
היום התחיל בעלייה אלפינית קלאסית שנמשכה כ 6 ק"מ (עם עלייה של כ1100 מטר) שבה מטפסים לפס גבוה ועוברים לכפר הבא בצד השני. ה500 מטר הראשונים עברו דרך שבילי יער מגוונים והחלק השני דרך הרים ירוקים ופתוחים של שיחים עם נוף להרים ושדות מרעה פסטורליים. בסביבות 12:00 הגענו אל הפס (שהוא גם הגבול בין קוסובו לצפון מקדוניה) והחלטנו להשאיר את התיקים ולעלות להר Kobilica שהיה נראה מרשים מלמטה. העלייה של ה 400 מטר (על פני כ 800 מטר) הייתה תלולה מאוד, אך הנוף מלמעלה היה מרשים מאוד לכל הכיוונים. מהפסגה ירדנו טיפה והלכנו כחצי ק"מ של הליכה מעניינת עם נוף לעמק של מחר לעבר הסכין המרשימה בין שני ההרים שהיה מאוד קשה לצלם מהזווית הזאת. חזרנו אל התיקים כמעט באותה הדרך (חוץ מהעלייה לחלק העליון של Kobilica) ועשינו שם ארוחת צהריים עם נוף לצד השני. כשהתחלנו את הירידה, גילינו ש2 עדרים של כבשים עם כלבים הגיעו לאזור ולכן נאלצנו לעקוף את אחד מהם מחוץ לשביל בסיבוב קטן. די מהר התחברנו אל השביל המקורי והתחלנו לרדת כ1000 מטר (על פני כ 5 ק"מ) על שבילים נוחים עם הרבה אפשרויות פיצול וכמה מקורות מים על הדרך. אחרי כ 2.5 ק"מ, עברנו דרך בקתת Kobilica שהייתה סגורה לשיפוצים ומשם התחילה לרדת דרך 4 על 4 ישנה שדרכה ירדנו את ה2.5 ק"מ האחרונים עד הכפר המקדוני. בסביבות 17:00 נכנסנו אל החלק העליון של הכפר וישר פגשנו מספר כלבים וסוסים עמוסים בחזרה מהמרעה. ירדנו דרך הרחובות הצרים אל האזור המרכזי כדי לחפש את החנות ולהצטייד בקפה ועוגיות וברגע שראו אותנו נכנסים לאזור, התקשרו לבעל הדירה כדי שיבוא לאסוף אותנו, כי היה חשש שלא נמצא אותה לבד והם גם לא דיברו אנגלית. הוא הגיע אלינו במהרה והוביל אותנו רגלית אל הדירה המאובזרת ועל הדרך סיפר באנגלית בריטית רהוטה שחיפש אותנו עם משקפת על ההר כדי לדעת פחות או יותר מתי נגיע. בזמן ההליכה גם סיפר שגר ועבד כ10 שנים במספר תחומים באנגליה ושחזר כדי להקים עסק תיירות וחלק מזה היה הפיכת בית הילדות ליחידת אירוח ושאנחנו בין האורחים הראשונים שלו. בסביבות 19:30, הוא חזר אל הדירה וארגן לנו שולחן אוכל פשוט וטעים והשאיר אותנו להנות מהאוכל והדירה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לעשות כביסה עם מכונה ואת המטבח המאובזר לקצת בישולים של טוסט צרפתי מהמוצרים שנשארו כדי לגוון את הארוחות.
תמונות היום:
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
| EliTheHiker | Date: שלישי, 2026-07-28, 10:02 AM | Message # 3 |
|
Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 480
Status: Offline
| יום 7 - Drive to Kobilica Hut - Bozovce - Official stage 6
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Guesthouse Bozvill
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 19.4 ק"מ עם כ 920 מטר עליות/1260 ירידות)
וידאו ביוטוב מההליכה בשמורת Shar planina
וידאו ביוטוב מהאגם Golemo Karanikolichko
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר טעימה עם אוכל מקומי מסורתי (סוג של ספינג'), יצאנו החוצה אל הג'יפ שכבר חיכה לנו בחוץ והתחלנו את הנסיעה למעלה. בעל הדירה החליט לקחת אותנו בדרך עקיפה שהייתה פחות תלולה ולא הישירה כדי לראות נוף שונה מאתמול ושמחנו על כך מאוד בדיעבד כי גם הנסיעה בדרך זו לא הייתה קלה. אחרי כשעה של נסיעה עם שיחה מעניינת על הגיאופוליטיקה והתפתחות של האזור, הגענו לבקתת Kobilica. לאחר פרידה והתארגנות, התחלנו את העלייה של 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) באותו השביל של אתמול, אך אחרי כחצי ק"מ חתכנו שמאלה דרך שביל יפה ומעניין (שהיה מסומן בשטח אך לא במפות) שמשך אותנו לכיוון שדות מרעה עם פרות. באופן מפתיע, היו לידו מספר כלבי רועים עצמאים ללא רועה שהזהירו אותנו בעדינות עם נביחות לא להתקרב מדי ולכן עקפנו אותם על שביל צדדי שהיה לא פחות יפה ועם מספר פטריות ענקיות. אחרי הליכה של 1.5 ק"מ ששמרו על קו גובה, הגענו לשדות מרעה של סוסים ללא כלבים שנתנו גם להתקרב ללא בעיה. אחרי נקודת המים באוכף, התחילה ירידה מתונה של כ 100 מטר (על פני כ1.5 ק"מ) על שביל מסומן בשטח (שמופיע במפות ללא סימון) מתחת למצוקים מרשימים עם צורות משונות והרבה פריחה. משם התחילה עלייה מאוד מתונה של כ 100 מטר (על פני כ2 ק"מ) ותוך כדי ההליכה, השיגו אותנו 3 חברה צעירים על סוסים שהתעניינו מאוד מאיפה הגענו ומה אנחנו עושים פה. למרות קשיי השפה, גילינו כי אחד מהם דובר גרמנית ואז יכולנו לתקשר איתו ברמה כזאת או אחרת וגם להצטלם עם הסוסים. משם המשכנו עוד כחצי ק"מ עד לנקודה נוחה עם נוף לארוחת בוקר ומנוחה. לאחר מכן התחלנו להתקדם בעלייה מתונה של כ 200 מטר (על פני כ 3 ק"מ) על שביל מאוד צבעוני עם תצפיות מרשימות לעבר העמקים ופריחה בכל מקום עד שהגענו לנקודת תצפית מיוחדת על גוש ההרים סביב Titov vrv שהוא השני בגבהו במקדוניה והכי גבוהה בפארק Shar (בגובה 2748 מטר). משם התקדמנו כ 2 ק"מ על סכין רחבה ואז התחילה עלייה מתונה של כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) לעבר האגם Golemo Koranikolichko הצלול תוך כדי מעבר דרך שדות פורחים רבים. על הדרך פגשנו קבוצה של 4 צעירים אמריקאים שעשו טיול יום באזור עם חברם האלבני וסיפרו שהמים באגם נהדרים. ארוחת צהריים באגם הייתה זמן מצויין לחלקנו לטבול לפני שהעננים כיסו את השמש שוב. מהאגם, טיפסנו כ 100 מטר עד האוכף (על פני כחצי ק"מ) תוך כדי מבטים לאחור ואחר כך התחילה ירידה ארוכה של כ 1000 מטר (על פני כ 5 ק"מ) לעבר הכפר Bozovce. מהאוכף היה נוף נהדר לכיוון ההרים והירידה הייתה יחסית נוחה למרות שלא תמיד הייתה ברורה בגלל הצמחייה הגבוהה והחוסר סימון שהיה שונה מהמפה. הגענו אל פאתי הכפר בסביבות 17:30 ודי מהר מצאנו את נקודת הלינה שלנו שמחזיקה משפחה נחמדה. המקלחת/שירותים בקומת הלינה היו בבנייה/שיפוצים ולכן נאלצנו להשתמש במקלחת של הקומה הראשונה ולאחר התארגנות, ירדנו אל חדר האוכל כדי להנות מבירה וארוחת ערב טובה בחברת חתול ביתי צעיר שהתנהג ממש בהתאם לשלט. בערב החברה עשו גיחה קצרה למרכז הכפר ומצאו חנות קטנה ומפתיעה כדי להצטייד בעוגיות לקפה.
תמונות היום:
יום 8 - Bozovce - Brod - Hotel Arxhena - Official stage 7
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Arxhena
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 21.9 ק"מ עם כ 1250 מטר עליות/1070 ירידות)
מהלך היום:
הבוקר התחיל בארוחת בוקר פשוטה וטובה, איסוף סנדויצ'ים לצהריים, פרידה מבעלי המקום והליכה נינוחה על דרך עפר נופית במגמת עלייה מתונה של כ 300 מטר (על פני כ 4.5 ק"מ). הייתה אופציה ללכת בשביל מוצל מקביל ולהיפגש אחרי כ6 ק"מ עם השביל המקורי, אך החלטנו הפעם לקחת את השביל הרגיל והנופי. אחרי ה 4.5 ק"מ, התחילה ירידה מתונה של כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) דרך שביל יער רחב עד ששהוא התיישר והתחלנו ללכת לאורך הנהר Tetovska. אחרי כ 1 ק"מ, לקחנו את הפנייה שמאלה ועלינו על שביל יער צר ויפה שהוביל לנהר צדדי עוצמתי. התחלנו לעלות עם השביל במקביל לנהר עד שהגענו לנקודת תצפית יפיפיה על המפל הראשון של Leshnica Waterfalls. אחרי עלייה קצרה נוספת, הגענו אל המפל השני שהגישה אליו הייתה מוסדרת והיה הרבה יותר מרשים ועוצמתי. אחרי ארוחת בוקר וקפה, המשכנו לעלות עוד קצת ובמהרה הגענו שוב לשביל יער רחב שהמשיך לעלות עוד כ 50 מטר ( על פני כ1 ק"מ) עד שנהפך לשביל צר מתחת למצוקים מגוונים ומשוננים. המשכנו לעלות איתו עוד כ 150 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עד שהגענו לבקתת רועים פעילה שהייתה ריקה. משם התחילה עלייה מתונה של כ 250 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עם נוף להרים ולנחלים עד שהגענו לנקודת פיצול. שם פנינו ימינה והתחלנו לעלות בתלילות כ 200 מטר (כל פני כ 1 ק"מ) על שביל ברור לכיוון הפס שחצה שוב לכיוון קוסובו. על הדרך היו לא מעט שדות פרחים עשירים מסוגים וצבעים שונים וגם כאשר חצינו לצד השני, הפריחה רק התחזקה ולכן החלטנו לעצור שם מול הר Korab המושלג לארוחת צהריים. משם התחילה ירידה תלולה יחסית של כ 600 מטר (על פני כ 4.5 ק"מ) לכיוון הכפר Brod שמאוכלס בעיקר על ידי אנשי Gorani. הגענו אל הכפר היפה בסביבות 16:00 ואז עברנו דרכו תוך כדי ביקור והצטיידות באחת משתי החנויות שהיו פתוחות ואז המשכנו בדרך אספלט כפרית עד למלון הסקי Arxhena שהיה נראה נטוש יחסית ובדיעבד היינו האורחים היחידים באותו הלילה. למרות זאת, החדר אוכל של המלון הענק היה פתוח כולו ואחרי המקלחות, זכינו לארוחת ערב טובה ברמת מסעדה ולמרות פערי השפה של המלצר (שנשמעה לנו כמו טורקית), קיבלנו שירות מעולה.
תמונות היום:
יום 9 - Hotel Arxhena - Restelica - Official stage 8
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Jelice
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 20 ק"מ עם כ 990 מטר עליות/980 ירידות)
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר, יצאנו מהמלון והתחלנו לעלות ישירות בעלייה תלולה של כ 250 מטר (על פני כ 1 ק"מ) על מסלול סקי יבש עד לנקודת פיצול שבה המשכנו להתקדם ישר. השביל התמתן מאוד והמשיך לעלות כ 100 מטר ( על פני כ 2.5 ק"מ) דרך צמחייה רטובה ואז אחרי כ50 מטר של ירידה, נפתח קצת ושוב התחיל לעלות בהדרגתיות כ 300 מטר (על פני כ 2 ק"מ) עד שהגענו לאגם קטן בשם Shutmanit. בדרך
עברנו ליד מתחם רועים גדול שהיה ריק, אך מספר כלבים נשארו מאחור ולכן התרחקנו ממנו עד כמה שניתן כדי לא להעיר אותם. באגם עשינו ארוחת בוקר ומנוחה תוך כדי צפייה בצפרדעים משעשעות ולאחר מכן המשכנו לעלות עוד כ 150 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד שהגענו לנקודה הגבוהה ובה ריכוז כרכומים מרשים שצץ אחרי הפשרת השלגים. בזמן הצילומים, שמנו לב שעדר כבשים היה לא רחוק ולמזלנו הרועה ראה אותנו מתקרבים וישר יצא לכיוונינו עם קריאות הרחקה לכלבים שלו. אחרי שהגענו עד אליו וניסינו לתקשר ללא הצלחה מרובה, הצטלמנו ביחד ואז הוא ליווה אותנו מחוץ לאזור השמירה של הכלבים. משם המשכנו לעלות עוד כ 50 מטר (על פני כחצי ק"מ) עד שהגענו לשיא הגובה של היום ואז התחילה ירידה מתונה ונוחה עד שהגענו לפיצול דרכים ושם לקחנו את הפנייה ימינה לכיוון Restelica וזו בעצם הנקודה שבה השביל המקורי המשיך ישר לכיוון Strezimir וכך זה גם עדיין מופיע במפות. משם התחילה ירידה מתונה של כ 450 מטר (על פני כ 4 ק"מ) דרך שביל דרוך וברור במקביל לנחל מפותל עד שהגענו לנקודת שתייה ובה עצרנו לצהריים ותה. המשך הדרך הייתה בירידה של כ300 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) לאורך מדרונות צבעוניים ואחרי שהשביל התעקל שמאלה, התחלנו לראות את נקודת הלינה שלנו בפאתי הכפר שהייתה מנוהלת על ידי משפחה מוסלמית דתית למדי בגלל אופי הלבוש של הנשים. הגענו לשם די מוקדם סביב 16:15 ולכן אחרי קבלת החדרים, התארגננו מהר ויצאנו לסייר בRestelica ההררית והצבעונית. בכפר הייתה אחת המכולות הגדולות שראינו עד כה בכפרים וגם לא מעט חנויות קטנות, מסעדות ואחד מהחברה אפילו ניצל את ההזדמנות לבקר במספרה המקומית. "הבעיה" היחידה הייתה שהיה מדובר בכפר של אנשי Gorani שהיו קצת יותר דתיים מאחרים ולכן לא היה ניתן לרכוש אלכוהול בחנויות וגם לא היה בבית האירוח שלנו. מצד שני, כאשר חזרנו, קיבלנו יחס מאוד חם מהמארחים בדמות פירות, תה ועוגיות במרפסת ואוכל מושקע ונדיב עם פינוקים בערב וגם בבוקר למחרת.
תמונות היום:
יום 10 - Drive to Radika pass - Cajë - Vau - Guesthouse Musaj Official stage 9a
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Guesthouse Musaj
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 18.6 ק"מ עם כ 640 מטר עליות/1280 ירידות)
וידאו ביוטוב מהתצפית של פסגת הר Kallabak
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר, נפרדנו מהמארחים ויצאנו לנסיעה קצרה של כ 8.5 ק"מ עם הבעלים ונהג נוסף בשני רכבים כדי לדלג על הליכה מנהלתית מיותרת. אחרי כ25 דקות של נסיעה במעלה ההר עצרנו במעבר ההרים Radika pass (בגובה של כ 1925 מטר) ליד מקור המים ומשם התחיל היום הליכה החליפי שמחליף את ההליכה ל Strezimir למי שלא רוצים לסחוב אוהלים. השביל התחיל לעלות בתלילות כ 100 מטר (על פני כ500 מטר) עד לנקודת תצפית מרשימה על הכפר ואל רכס הקוראב בצד השני. משם התחלנו לרדת כ 150 מטר לכיוון חוות כבשים שהיו עדיין שם ובאופן מפתיע, הכלבים קלטו אותנו די מרחוק וכ7 מהם התחילו לרוץ לכיוונינו עם נביחות רועשות שכנראה העירו את הרועה הצעיר שיצא בהליכה לכיוונינו. עצרנו במקום וזה כשלעצמו לא ממש הרגיע את הכלבים ויכולנו להתקדם רק אחרי שהרועה הגיע עד אלינו וצעק על הכלבים להירגע וגם אז לקח להם די הרבה זמן להירגע. עקפנו את המתחם במהירות והתחלנו לעלות בעלייה תלולה של כ 150 מטר (על פני כחצי ק"מ) לעבר תצפית בהר Murge. השארנו את התיקים בנקודת הפיצול והלכנו לכיוון נקודת התצפית ובאופן מפתיע, היה במקום אוהל של אופנוען שמטייל לבד כבר תקופה באזור לאחר שלחברו האופנוע נשבר והוא פרש. לאחר שיחה קצרה, חזרנו אל התיקים והמשכנו להתקדם על הקו רכס עם הנופים המרשימים ואבני הגבול ישנות עד הדרך. בשלב מסויים עלינו כ150 מטר (על פני כ 1 ק"מ) דרך שביל ברור ונוח עד שהגענו לתחתית הר Kallabak שנמצא על הגבול בין קוסובו לאלבניה. השארנו את התיקים במקום ועלינו עוד כ 50 מטר לתצפית מרשימה של 360 מעלות עם שארית של מגדל שמירה מהתקופה היוגוסלבית ונוף נהדר לעבר רכס הקוראב. ירדנו משם בחזרה אל התיקים ולאחר ארוחת צהריים במקום כזה פסטורלי, חצינו את הגבול לאלבניה. ומשם התחילה ירידה מתונה של כ 50 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ובמהרה הגענו אל פיצול דרכים שבו שוב השארנו את התיקים וקפצנו לראות דוגמאות מה170000 בונקרים בגבול אלבניה שנבנו מחשש לפלישה בשנות ה60-80. חזרנו אל התיקים והתחלנו בירידה מתונה של כ 800 מטר (על פני כ 6 ק"מ) לעבר הכפר Caje תוך כדי מעבר בשדות מרעה פסטורליים עם פרות וסוסים, אך ללא כלבים. בזמן הירידה, נתקלנו בזעמן כספי מרשים שחצה את השביל והתחבא במהירות. בשלב מסויים מצאנו פינה נחמדה עם נוף לעצירת צהריים ומשם ירדנו אל הכפר החקלאי הקטן שעדיין נשאר אותנטי מאוד למרות רכבי הפאר המפתיעים שרובם היום עם לוחית רישוי אנגלית והגה מימין. משם המשכנו על דרך עפר רחבה עם מספר קיצורים עד שהגענו לנקודת הפיצול ומשם חצינו את הנהר Caies ועברנו לכפרון צמוד בשם Vau שבו גם היה מקום האירוח שלנו. המקום היה נראה יותר כמו הוסטל של צעירים ברמת האחזקה, אופי הלינה בסגנון דורמיטורי ורמת האוכל שהייתה מאוד פשוטה ולא מגוונת. בערב קפצנו אל החנות הקטנה של הכפר שהייתה בתוך מסעדה כדי להצטייד בעוגיות ופירות וגילינו שאין שם כמעט כלום ואז רק נשאר להנות מהבירות ולתכנן את היום שלמחרת.
תמונות היום:
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
| EliTheHiker | Date: חמישי, 2026-07-30, 3:22 PM | Message # 4 |
|
Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 480
Status: Offline
| יום 11 - Vau - Radomirë
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Radomira
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 17.5 ק"מ עם כ 1050 מטר עליות/1060 ירידות)
וידאו ביוטוב מנקודת תצפית 1
וידאו ביוטוב מנקודת תצפית 2
מהלך היום:
היום התחיל בהתארגנות מהירה וארוחת בוקר פשוטה ומזינה ולאחר מכן טיפסנו כ 100 מטר (על פני כחצי ק"מ) ממש מאחורי האכסניה עם נוף אל הכפר והתחלנו ללכת על שביל מסחר עתיק וחצוב שלא הרבה הולכים בו לפי רמת הצמחייה וההרס. החלק הזה של השביל לא היה מסומן במפות וגם לא בשטח ולכן התקדמנו לפי קובץ ה GPX שקיבלנו מהסוכן ולא תמיד היה ברור כיצד להתקדם ובמיוחד כאשר הגענו אחרי כ 2 ק"מ לחצייה של הנחל ולא מצאנו מעבר הגיוני. בהמשך הסתבר שהמעבר פשוט הוסתר על ידי הסבך ועוד כ200 מטר היה גשר רעוע שדרכו חצינו. אחרי החצייה, שמנו לב למפל מפתיע וממנו התחילה עלייה תלולה וברורה של כ 500 מטר (על פני כ 3 ק"מ) שהייתה מסומנת במפות ובשטח. השביל עבר בין שדות מרעה רבים וראינו מספר שיירות של כבשים על ההרים ליד ובהמשך מצאנו נקודת צל מתחת לאחד העצים הבודדים באזור לארוחת בוקר. אחרי המנוחה, המשכנו לעלות עד לנקודת פיצול ללא סימון מיוחד ובה פנינו שמאלה והתחלנו לעלות בתלילות כ 150 מטר (על פני כחצי ק"מ) לעבר נקודת תצפית נהדרת על הקוראב ללא שם, שהייתה על הגבול עם מקדוניה. משם התחלנו להדרים דרך השדה במגמת ירידה מתונה למעשה ללא שביל עד שהתחברנו אחרי כ1 ק"מ (עם כ100 מטר ירידה) לשביל המסומן ואיתו התחלנו לעלות בצורה מאוד איטית כ 200 מטר (על פני כ 4.5 ק"מ) עד לנקודת פיצול על האוכף שבה גם היו כמה חברה צעירים גרמנים במנוחה (אחד מהם היה אלבני) ונקודת תצפית מדהימה על קוראב. אחרי שיחה קצרה איתם, הבנו שהם מתכננים לעשות כמה ימי טיול עם לינות שטח וזה היום השני שלהם. אחרי מנוחה וצילומים, התחלנו לרדת בירידה מתונה יחסית כ 250 מטר (על פני כ2 ק"מ) על שביל נוח וברור עד שהגענו ל
נקודת פיצול נוספת. לקחנו את הפנייה ימינה והמשכנו ללכת במגמת ירידה תלולה יותר כ 600 מטר (על פני כ3.5 ק"מ) על שביל ירוק ויפה עד ששמנו לב שסטינו מהשביל. לאחר תיקון חזק שמאלה, התחברנו בחזרה אל השביל תוך כדי מעבר מעל נחל רדוד ויפה ובסביבות 17:00 הגענו אל המלון שהפעם היה עמוס עם קבוצות שונות ומגוונות של תיירים ומקומיים (כנראה בגלל הסוף שבוע והפופולאריות של הר קוראב). אחרי קבלת החדרים והתארגנות, ניצלנו את הזמן הפנוי לקפיצה קצרה אל מרכז הכפר ליד המסגד המרשים כדי לחפש את החנות היחידה שלמזלנו הרע הייתה סגורה בגלל הבעלים שהיה חולה (כשעה אחרי זה היא נפתחה לזמן קצר ושוב נסגרה). חזרנו אל המלון והתיישבנו לשתות בירות אלבניות טעימות במרפסת ובזמן הזה החברה הגרמנים הגיעו וסיפרו שהם הולכים מחר לפרוש מהמסלול כי חטפו קצת מכת חום ושרדפו אחריהם כלבי רועים (וזה היה מוזר כי עברנו באותו המקום כמוהם ולא נתקלנו בהם). בסביבות 19:30, התכנסנו בחדר אוכל כדי לאכול ארוחת ערב, לטעום מהיין האיטלקי המשובח שהיה בשפע (לא ראינו יין בכלל במקומות אחרים) ולהנות מהשקיעה לפני שהתפזרנו לישון.
תמונות היום:
יום 12 - Radomirë - Korab peak - Radomirë - Optional day 2
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Hotel Radomira
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 19.8 ק"מ עם כ 1580 מטר עליות/ירידות)
וידאו ביוטוב מנקודת תצפית 1 על הר קוראב
וידאו ביוטוב מנקודת תצפית 2 על הר קוראב
מהלך היום:
התחלנו את היום בארוחת בוקר מוקדמת ב 6:30 בסגנון של בופה פתוח (שממנו גם הכנו סנדויצ'ים לצהריים) ואחר כך הזדרזנו להתארגן על תיקים קטנים לפני העלייה הרצינית להר קוראב. בסביבות 7:30 התחלנו את ההליכה וכבר אחרי כ300 מטר, פנינו ימינה ואז התחילה עלייה תלולה כאשר לא מעט מטיילי יום כבר היו על המסלול ועקפנו את רובם בהמשך. בקילומטר הראשון (עם עלייה של כ200 מטר), השביל עבר דרך שטח פתוח עם שיחים, אך אחר כך נכנסנו לאזור מיוער עם מפלים שנפתח רק אחרי כקילומטר נוסף (עם עלייה של כ 150 מטר) ומשם ניתן היה לראות תהליך בנייה של מלון חדש. המשכנו להתקדם למעלה עוד כ 300 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ובמקביל ראינו שני חברה שטעו והלכו על השלוחה המקבילה ולאחר שגילו את הטעות, חצו אלינו והשיגו אותנו כאשר עצרנו להפסקה. לאחר שיחה מאוד מעניינת, גילינו שמדובר בשני חוקרי פרפרים ותיקים שבאים לאזור עשרות שנים והיו מאוד נסערים מהמצב הגרוע בשנים האחרונות שרק הולך ומחמיר בגלל ההתחממות הגלובלית. המשכנו להתקדם בעלייה עוד כ250 מטר (על פני כ 1.5 קמ) ולאט לאט השמיים התחילו להתקדר והתחלנו לחשוש שעד שנגיע למעלה, הכל כבר יהיה מכוסה ולכן במקום לעשות הפסקת בוקר, החלטנו להתקדם במהירות האפשרית. אחרי עוד כ150 מטר של עלייה (על פני כ1 ק"מ) בגובה של כ 2350 מטר, הגענו אל השלוגיות הראשונות ושם גם עברנו על פני קבוצה גדולה ומאורגנת של מטיילי יום מהמועדון האלפיני המקדוני. עלייה פשוטה ומתונה יחסית של כ 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) הביאה אותנו לנקודת תצפית מדהימה על ההרים ליד. לצערנו, הגשם התחיל לטפטף, הרוח התחזקה מאוד ובהתאם התחיל להיות קר ולכן פנינו שמאלה ועשינו את העלייה האחרונה של ה200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) על הסכין עם נקודת פיצול במהירות האפשרית. היה קשה לא לעצור לצילומים עם התאורה הדרמטית והפריחה המיוחדת ובאופן מפתיע, השמיים התחילו להיפתח וזה היה ממש בניגוד לתחזית ועד שהגענו לשיא הגובה, השמיים התבהרו עוד יותר והרוח נעלמה. ניצלנו את המצב למנוחה מרובה, ארוחת צהריים וצילומים של הנוף והמטיילים כאשר הרבה מטיילי יום המשיכו להגיע אל הפסגה. בסביבות 12:30, התחלנו את הירידה הארוכה למטה ולפי השמיים, היה קשה להאמין שהגשם יחזור היום ואפילו הפרחים התרוממו למעלה ונפתחו. בנקודת הפיצול לקחנו שמאלה ואחרי כ 100 מטר של ירידה (על פני כחצי ק"מ), התחלנו לחצות שאריות של שלוגיות ואחרי עוד כחצי ק"מ, הגענו שוב לנקודת פיצול שממנה התפצל השביל המקורי של HST למי שמגיע מ Strezimir. אנחנו פנינו שמאלה והמשכנו לרדת עוד כ 300 מטר (על פני כ 2 ק"מ) בין השלוגיות עד שהגענו לתחילת עמק קטן ויפה ושם גם עשינו מנוחה בזמן שחבורת אופנועים גדולה עלתה לא רחוק ועשתה גם לא מעט רעש. אחרי המנוחה, התקדמנו לקצה הנחל שפשוט נעלם מתחת לערימת סלעים ענקית שחסמה את המעבר. משם עלינו טיפה על שביל ברור ומסומן ואז התחילה ירידה מתונה לעבר עמק צבעוני נוסף שבו ראינו 3 מטיילים מתמקמים עם אוהלים וגם רועה ששמח לראות מטיילים חדשים (כי הרוב הולכים הלוך/חזור מStrezimir או Radomirë לקוראב ולא עושים את הסיבוב המעגלי שקצת יותר ארוך). כבר בשלב הזה, השמיים שוב התמלאו בעננים ואחרי שירדנו עוד כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) והתחברנו אל הערוץ המרכזי, התחיל גשם קל שבהמשך גם התחזק וליווה אותנו במשך כ3.5 ק"מ הבאים עד שהתחברנו שוב בנקודת הפיצול אל השביל המרכזי מאתמול. הגשם הפסיק בשלב מסויים והציפורים חזרו לצייץ ולכן היה קל לרדת את ה300 מטר האחרונים (על פני כ 2 ק"מ) בחזרה אל המלון. גם הפעם המלון היה די עמוס ולאחר עוד ארוחת ערב טובה עם בירות ויין, התפזרנו לישון עייפים ושמחים.
תמונות היום:
יום 13 - Radomirë - Grama - Official stage 11
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Spata Camping huts
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 16.4 ק"מ עם כ 1440 מטר עליות/1000 ירידות)
וידאו ביוטוב מהר בועזי
מהלך היום:
אחרי עוד ארוחת בוקר נהדרת, נפרדנו מהמארחים והתחלנו ללכת כ 1 ק"מ כמעט מישוריים על דרך עפר רחבה עם נוף לעבר לכפר. בפאתי הכפר Stordok, פנינו עם השביל הרחב שמאלה והתחלנו לטפס בצורה מתונה כ500 מטר (על פני כ 7 ק"מ) במקביל לעדר פרות שבדיוק עלה למרעה. על הדרך היו לא מעט עצי דובדבן חמוץ וקיבלנו גם תצפיות נהדרות על ההרים הלבנים שמסביב. השביל היה מאוד נוח להליכה ובמהרה עברנו חווה קטנה עם סוסים מרשימים ואז כאשר הגענו לנקודת פיצול, המשכנו עוד קצת במקביל לנחל עד לבולדר ענק עם צל שבו גם עשינו הפסקת קפה. בגלל שהיה יום שמשי וקצר יחסית, החלטנו להמשיך לעלות עם הדרך עד לאוכף עוד כ 150 מטר (על פני כחצי ק"מ), להשאיר שם את התיקים ולעשות גיחה הלוך חזור על שביל שהופיע במפות לאחד ההרים ליד בשם Boazi (שמשום מה רשום רק בקירילית) על הגבול עם צפון מקדוניה. השביל היה די ברור גם בשטח וכך התחלנו להתקדם במהירות בעלייה תלולה של כ 400 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) תוך כדי מעקף של שלוגית גדולה בתוך הואדי כאשר חלקנו טיפסו דרכה. באוכף הראשון לקחנו ימינה וטיפסנו עוד כ50 מטר אל הפסגה עצמה שממנה נגלה נוף מדהים לכל הכיוונים. משם חזרנו אל האוכף ועשינו גיחה קצרה נוספת על הסכין הרחבה כדי לקבל תצפיות עוד יותר מרשימות אל העמקים של מקדוניה ושם גם חיכה לנו צפע קטן ומפתיע. חזרנו משם באותה הדרך אל התיקים ולאחר ארוחת צהריים ומנוחה, ירדנו כ 50 מטר לכיוון השביל המקורי ואחרי חצייה של נחל קטן, המשכנו כחצי ק"מ על שביל ברור במקביל לנחל עד שהתחברנו אל השביל המסומן. משם פנינו שמאלה והתחלנו לטפס כ 50 מטר אל האוכף שממנו היה נוף לכיוון ההרים והאגם Grame שאליו היינו אמורים להגיע. הירידה של כ300 מטר (על פני כ2 ק"מ) הייתה יחסית מתונה ופשוטה ולכן הגענו אל האגם היפה במהירות ואז עקפנו אותו מימין תוך כדי ניסיון לא להתקרב יותר מדי לעדרי כבשים והכלבים שלהם שהיו בכמה מפוזרים מקומות.
הליכה נוספת של כ 1 ק"מ בין שדות המרעה, הובילה אותנו אל הבקתות של Grama שבהן כבר חיכו לנו המארחים וגם הכלבים שלהם שהיו מאוד רגועים. אחרי קבלת הבקתות והתארגנות (הפעם לא הייתה מקלחת), התיישבנו ליד "מעיין הבירות" כדי לדבר עם הבעלים הצעיר שדיבר באנגלית רהוטה לאחר כמה שנים בחו"ל, להנות מהתאורה המדהימה של הערב על ההרים ולאכול ארוחת ערב פשוטה וטעימה. בזמן ארוחת הערב, הבעלים הלך לאסוף את עדר הכבשים שלו מהמרעה הקרוב והביא אותם אל המכלאה הצמודה לבית המרכזי. אחרי ארוחת הערב, התחיל להתקרר במהירות ולכן אחרי השקיעה התפזרנו די מהר בין הבקתות כדי להשלים שעות שינה.
תמונות היום:
יום 14 - Grama - Zagrad - Rabdisht - Official stage 12
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Guest House Sabriu
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 17.3 ק"מ עם כ 960 מטר עליות/1600 ירידות)
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר פשוטה, נפרדנו מהמשפחה שאירחה אותנו ויצאנו לדרך. חזרנו כ 1 ק"מ לנקודת הפיצול של אתמול וכדי לא להתקרב לאחת החוות, עשינו מעקף צמוד לאגם. משם עלינו כ50 מטר (על פני כ 700 מטר) עד שהתחברנו חזרה אל השביל המסומן ואיתו המשכנו לעלות במתינות כ 200 מטר (על פני כ 3 ק"מ) על שביל נוח עם תצפיות מגוונות לכיוונים שונים עד שהשביל הפך לצר יותר ונכנס לאזור מבולדר ושם גם חלק מהחברה איבדו אותו ועלו מלמעלה. בשלב מסויים הגענו לנקודת פיצול (עם צופה מהצד ) שלא מופיעה במפה ולקחנו את השביל שהתחיל לעלות ולהתעקל שמאלה, אך בדיעבד זו הייתה טעות וזה הוביל לעלייה וירידה ורק אחר כך התחברנו אל השביל הרצוי שעלה עוד כ 200 מטר (על פני כ 2.5) דרך תצפיות נהדרות עד לנקודת פיצול ליד האוכף. משם עלינו טיפה עד האוכף עצמו ואחרי הפסקת קפה, השארנו את התיקים ועשינו גיחה קצרה של כחצי ק"מ (עם עלייה של כ 50 מטר) לפסגת Maja Grames. הדרך לשם הייתה מאוד צבעונית עם פריחה מגוונת ואפילו כמה פטריות ענקיות. בפסגה פגשנו 3 חברה מקומיים מאחד הכפרים שעשו טיול יום קצר ונהנו מהנוף. חזרנו אל התיקים באותה הדרך ואז התחילה ירידה ארוכה ותלולה של כ 400 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עם מראות מרשימים לעבר המצוקים. הגענו לנקודת פיצול ושם פנינו שמאלה על שביל ברור ונוח שנמשך כ 2.5 ק"מ עם שינויי גובה קטנים. על השביל פגשנו כמה כלבי שמירה רגועים מאוד, שתי בחורות צ'כיות שרק התחילו את השביל בכיוון ההפוך ותכננו לעשות את רובו וגם קבוצה של 3 חברה ישראלים צעירים שעשו כמה ימים על השביל באלבניה עם כל הציוד על הגב. באחד הקיפולים, מצאנו מקום עם הרבה בולדרים וקצת צל שהתאים לארוחת צהריים ומנוחה. בסביבות 14:00, המשכנו להתקדם עוד כ 1 ק"מ עם עליות וירידות מתונות ואז פנינו ימינה בחדות בנקודה שהשביל היה קצת לא ברור. אחד החברה פספס את הפנייה והגיע לנקודת תצפית שבה ישבו עוד כ 4 חברה ישראלים צעירים שהלכו כמה ימים בודדים באזור. אחרי הפנייה, התחילה ירידה תלולה של כ 800 מטר (על פני כ 3 ק"מ) לכיוון הכפר Zagrad. הירידה הייתה ברובה חשופה עם מעט שילוט הכוונה והיה נראה שזו השלוחה היחידה שעדיין נשארה שלמה בכיוון הזה באזור עם קריסות מרובות. היה יום חם במיוחד ולכן הזדרזנו לרדת אל הכפר ולחפש מקום מוצל למנוחה. הגענו אל פאתי הכפר ולמרות השילוט המושקע, הוא התגלה כ"מוזנח" במיוחד ואפילו לא מצאנו בו מקור מים. ישבנו בצל עד שכולם הגיעו ואז המשכנו להתקדם הלאה דרך שביל עתיק שכנראה חיבר בין הכפרים והיה מרשים במיוחד. התקדמנו עם השביל כ 2 ק"מ במגמת עלייה קלה לאורך השדות והיו לא מעט פיצולים שהיה צריך לבחור את ההמשך הנכון. אחר כך התחילה ירידה תלולה של כ 250 ממטר (על פני כ 2 ק"מ) אל היעד הסופי של היום בכפר Rabdisht. בחלק האחרון של הירידה היה מעבר חצוב ומרשים ואז בנקודת הפיצול פנינו ימינה ונכנסנו אל הכפר. לאחר שיטוט קצר, מצאנו את החנות המפתיעה והיחידה של הכפר ולאחר הצטיידות בעוגיות, הלכנו אל המלון המוזמן שלנו. במקום הפתיע לטובה מכל הבחינות עם הגן השופע והמטופח, בית שלם למגורים שקיבלנו שכלל 3 חדרים עם 3 מקלחות ומרפסת ישיבה, האוכל המגוון והטעים בארוחת הערב ובוקר שכלל גם ירקות מהגינה, ובעלי המלון הנחמדים Festa ו Sabreu שלא דיברו הרבה באנגלית, אך השתדלו מעל ומעבר לתת לנו את כל התנאים הכי טובים.
תמונות היום:
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
| EliTheHiker | Date: שני, 2026-08-03, 3:50 PM | Message # 5 |
|
Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 480
Status: Offline
| יום 15 - Rabdisht - Hinoske - Official stage 13
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Stanet e Hinoskes
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 11.4 ק"מ עם כ 1120 מטר עליות/510 ירידות)
וידאו ביוטוב מנקודת תצפית על הדרך
מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר טעימה עם ירקות וצמחי תה מהגינה, נפרדנו מהמארחים וחזרנו כ700 מטר באותה הדרך של אתמול עד לנקודת הפיצול ומשם פנינו ימינה עם שביל ברור ונוח שהתחיל לטפס במתינות כ150 מטר (על פני כ 1 ק"מ) במקביל לגבעות לבנות ומרשימות. לאחר מכן התחילה עלייה יותר תלולה של כ 500 מטר (על פני כ 2 ק"מ) דרך שביל יער מוצל עם כמה תצפיות יפות על העמקים. בהמשך, השביל התיישר ואחרי כ 1 ק"מ עברנו דרך נקודת מים ומשם התחילה שוב עלייה נוספת של כ 200 מטר (על פני כ1.5 ק"מ) כאשר התצפית על העמק רק הלכה והשתפרה. בסוף העלייה הגענו לאוכף גבול בין מקדוניה לאלבניה ומשם עשינו גיחה ללא תיקים לנקודת תצפית עם אבן גבול מרשימה, פריחה מפתיעה ופרפרים רבים. אחרי מנוחה במקום, חזרנו אל התיקים ובמקום לרדת אל השביל הרגיל, לקחנו שביל אחר שהיה מסומן לאופניים והלך על סכין מרשימה כ 2 ק"מ עד שהגענו לנקודת נוף מתאימה לצהריים. משם התחברנו בחזרה אל השביל המסומן והתחלנו לרדת איתו כ350 מטר (על פני כ 3 ק"מ) על שביל נוח ורחב עד ליעד שלנו ב Hinoskes שהיה במיקום מעולה בין שדות המרעה ירוקים ונוף פתוח אל ההרים. הגענו אל הבקתות יחסית מוקדם ואחרי מפגש עם המשפחה המארחת, קבלת החדרים התארגנות, התיישבנו בחוץ להנות מהבירות, יוגורט טרי וחליטות תה אוכמניות שהם אספו בהרים. בשלב מסויים התחיל לטפטף גשם קל ואז נכנסנו פנימה כדי לאכול ארוחת ערב מצוינת ועשירה עם ראקי מקומי שהבעלים הכין. בהמשך, הגשם הפסיק ואז יצאנו להנות מהשקיעה ולראות כיצד הם חולבים עזים לפני שהתפזרנו לישון.
תמונות היום:
יום 16 - Hinoske - Bitushe - Drive to Bigorski Monastery - Official stage 14
הקישור לתמונות בגוגל פוטוס
נקודת לינה: Bigorski mansion
הקלטת הליכה ב Alltrails ו WIKILOC (כ 11.7 ק"מ עם כ 610 מטר עליות/1260 ירידות)
מהלך היום:
מסתבר שגם בבוקר החליבה המשיכה ולאחר ארוחת בוקר פשוטה וטובה, נפרדנו מהמארחים והתחלנו לעלות בחזרה כ350 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ) את מה שירדנו אתמול דרך שדות המרעה הריקים עד האוכף. משם חצינו שוב למקדוניה והתחלנו להתקדם במגמת עלייה קלה על שביל צר ונוח כ 1.5 ק"מ (עם עלייה של כ 100 מטר) תוך כדי מעבר ליד סוסים שבעליהם לא נראו באופק. בהמשך, השביל המרשים עבר דרך שדות פורחים והעלייה האחרונה הביאה אותנו לנקודת תצפית יפה שממנה התחילה ירידה הדרגתית של כ 100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) לאורך המצוקים. בסביבות 10:00, הגענו לאוכף צבעוני נוסף שבו גם עצרנו להפסקת קפה וממנו כבר היה ניתן לראות את העמק שעליו היינו אמורים לרדת. המשכנו להתקדם עוד כ 1.5 ק"מ מתחת למצוקים כדי לעקוף את הנפילה התלולה לעמק ואז הגענו לנקודת תצפית מרשימה על הגבול עם אלבניה שממנה ראו את העיר Debar וחלק מהאגם שלידה. משם התחילה ירידה תלולה של כ250 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עם סימונים שנעלמו וחזרו והיה קשה לעקוב אחריהם והחלק מהחברה פספסו את הפנייה והמשיכו עוד כחצי קמ עד שהתחילו לחתוך אלינו בחזרה. בסוף חיכו לנו שני אגמים קטנים וצלולים ולידם עשינו מנוחה, רחצה למי שרצה ואיסוף של תותי בר שהיו פה גדולים וטעימים יותר מהרגיל. אחרי האגמים, השביל נכנס במהרה ליער רחב עם עצים מרשימים ואיתו ירדנו עוד כ200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עד שהשביל נפתח והגענו לנקודת מים ליד ספסל מוצל למנוחה. משם עשינו גיחה קצרה של כ 100 מטר ללא תיקים לאגם Lukov שהתכסה ברובו בצמחיית מים ולא היה מרשים במיוחד. חזרנו אל הספסל כדי לעשות ארוחת צהריים והפסקת קפה אחרונה לפני סיום הטיול ואחר כך המשכנו בירידה של כ 100 מטר (על פני כחצי ק"מ) על דרך רכב ישנה עד שהגענו לנקודת פיצול שלא הופיעה במפה (וגם לא בקובץ ה GPX שלנו). בשטח, הייתה פנייה מסומנת ימינה והשביל היה נראה הרבה יותר מעניין ולכן החלטנו לקחת אותו (ובדיעבד זו הייתה החלטה נכונה כי אחד החברה המשיך רגיל והסתבר שהמסלול שם נזנח והפך לבלתי עביר). השביל ירד דרך יער יפיפה כ250 מטר בצורה די תלולה (על פני כ 1.5 ק"מ) שברובה הייתה פתוחה חוץ מקטע אחד קטן עם קצת סבך של פטל, ואחריו התחברנו בחזרה אל השביל הרגיל ליד מקור המים. משם השביל הפך לדרך רכב רחבה שנמשכה כ 1 ק"מ עם ירידה של כ50 מטר עד שהגענו למתחם המרשים של Skete of St Cyrill and Methodius ובו עשינו סיור קצר ומנוחה. שלחנו לסוכן את המיקום שלנו כדי לתאם הסעה בהמשך ואחרי זה ירדנו על הדרך רכב עוד כ100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד לכפר Bitushe שבו גם הסתיים הטיול הרגלי שלנו.
תמונות היום:
אחרי הטרק - מנזר Bigorski, טיראנה וטיסה חזרה
הקישור לתמונות ממנזה Bigorski בגוגל פוטוס
הקישור לתמונות מטיראנה בגוגל פוטוס
נקודת לינה ב: Bigorski Quest Mansion
נקודת לינה בטיראנה: Nina Guest House
מהלך הימים:
ההסעה מסוף המסלול הקפיצה אותנו כ 7 ק"מ (שלקחו כ25 דקות) עד למלון שהיה צמוד למנזר Bigorski ולאחר התארגנות, הלכנו לעשות סיור במנזר המרשים. רצינו ללכת ישר אחרי לארוחת ערב שהייתה במסעדה ליד הכביש (הליכה של כ1 ק"מ עם ירידה של כ50 מטר) אבל אז פתאום הגיעו ענני גשם וטפטוף קל הפך לגשם של ממש. חיכינו קצת וראינו שזה לא משתפר, אז קפצנו אל המלון כדי לקחת את בגדי הגשם ואז ירדנו דרך הכביש אל המסעדה (היה קצת לא נוח שהמסעדה הייתה רחוקה מהמלון גם בערב וגם בבוקר אך לנו זה לא הפריע) שהייתה מלאה בסועדים. הגשם המשיך להתחזק והיו לא מעט רעמים ברקע ואז ברגע אחד הכל הפסיק והשמיים נצבעו בצבע וגם נפתחו. אחרי ארוחת הערב, הייתה איזה אי הבנה לגבי אופן התשלום בגלל החלפת הבעלים (בעבר המסעדה הייתה שייכת למלון), אך הבעיה נפתרה וחזרנו אל המלון באותה הדרך כאשר הגשם כבר נפסק לחלוטין. למחרת בבוקר, קפצנו שוב אל המנזר כדי להנות ממזמורי קודש ביזנטיים עתיקים ששרים הנזירים ולאחר מכל הלכנו אל המסעדה לארוחת בוקר וגם פגשנו שם את הנהג שהגיע לאסוף אותנו. בסוף הארוחה הוא הקפיץ אותנו אל המלון ובסביבות 11:00 התחלנו את הנסיעה לכיוון טיראנה. כאשר הגענו למעבר גבול בין מקדוניה לאלבניה, גילינו 2 בעיות, לפי השוטר במעבר, בגלל שהיינו במקדוניה מעל שבועיים, היה צריך למלא איפשהו את תוכנית הנסיעה שלנו, אך הוא רק הזהיר אותנו לפעם הבאה ונתן לעבור (הסוכן שלנו לא הכיר נוהל כזה). הבעיה היותר חמורה הייתה שלנהג המונית לא הייתה לוחית רישוי אחורית ובגבול האלבני לא נתנו לו לעבור. נאלצנו לחזור אל העיר הקרובה, להחליף נהג ורכב ובפעם השנייה כבר המעבר עבר חלק. בסביבות 14:30 הגענו אל המלון בטיראנה ואז יצאנו להסתובב בעיר עד הערב. למחרת בבוקר המשכנו להנות ממה שיש לעיר להציע ובערב עלינו על הטיסה ללא בעיות מיוחדות וכך נגמר עוד טיול נהדר.
תמונות היום:
מסקנות, הערות והארות:
אין ספק שזה היה אחד הטיולים היותר מיוחדים שיצא לי לעשות בהרים הגבוהים ביבשת אירופה, בעיקר כי היה מאוד יוצא דופן ללכת בשבילים מסומנים ימים שלמים במרחבים אינסופיים של ירוק כמעט ללא מטיילים ובאופן מפתיע (לרעה) גם כמעט ללא חיות בר (כנראה בגלל ציד יתר). למרות שעקרונית אפשר לטייל על השביל החל ממאי ועד אוקטובר, אבל אם רוצים לראות יותר פריחה, אז עדיף להגיע ביולי ולא סתם הפירוש של השביל Scardus בלטינית הוא צבעוני. לפחות בשלב הנוכחי של השביל, הוא יותר מתאים למטיילים מנוסים שיודעים להסתדר לבד ולהתאים את עצמם לשינויי מזג אוויר, שינויי שביל ודברים בלתי צפויים, כי אין הרבה מטיילים על הדרך שאפשר לשאול או שהרבה בקתות/כפרים שאליהם אפשר לחתוך וכך השביל פחות סלחני לטעויות. לא משנה אם ישנים באוהלים או שרוצים לישון במקומות מוסדרים, בגלל חוסר המידע הזמין וגם השינויים הרבים שהשביל עדיין עובר בגלל היותו חדש, מומלץ לדעתי להיעזר בסוכנות מקומית שמכירה את השביל ואת השינויים היטב. רוב התלונות שקראתי לפני הטיול התמקדו בעיקר באיבודי דרך, תלונות על סבך/קוצים, מקומות לא עבירים ותלונות על כלבים תוקפניים (לרוב כאשר הלכו לא על השביל והגיעו למקומות שכלבים פחות רגילים למטיילים) ורוב הבעיות היו יכולות להימנע אם היה למטיילים היו קבצי הליכה מעודכנים עם השינויים הרלוונטיים. חלק גדול בהצלחת הטיול היה קשור גם לקבוצה החזקה שהתגבשה והסתדרה מצויין עם כל השינויים וההפתעות שהטיול זימן לנו ועשינו בזמן אמת. אם להשוות את הטרק ל POB, אז לדעתי זהו האח הפראי והלא מוכר שלא פחות יפה ומעניין ומדובר באזור שעדיין נשאר אותנטי ולא ממוסחר ואפשר להכיר בו את התרבויות השונות והמנהגים של העמים באזור.
עד הפעם הבאה.....
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
