| EliTheHiker | Date: רביעי, 2026-05-27, 5:02 PM | Message # 1 |
 Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 475
Status: Offline
| שלום לכולם,
תיאור כללי:
לאחר תמונות וסיפורים על השלג החריג שירד בהרי סיני בסוף מרץ, החלטנו לנסות את מזלנו ולטייל באחד האזורים הנידחים והיבשים של הרי סיני הדרומיים. מאחר שלא הסתדר לצאת בפסח, ניצלנו את ההזדמנות הקרובה סביב שבועות למרות החשש המוצדק מניסיון העבר מפני ימים חמים. לא הצלחנו לברר מראש האם ירדו גשמים גם באזור הזה, אבל סטטיסטיקת גשם שאסף אתר Meteoblue הייתה חיובית ולכן החלטנו להתקדם עם התכנון. התארגנו 8 מטיילים ותיקים ומנוסים ויצרנו קשר ישירות עם מחמוד רמאדן הדליל מדיר אל ארבעין שחלקנו הכרנו אותו מטיולים קודמים וסיכמנו איתו על כל הפרטים בואטסאפ מראש. הטיול כלל בתוכו נסיעה במיניבוס מהגבול עד האזור בין דהב לשארם, משם נסיעה בג'יפ בשטח אל תחילת המסלול ונסיעה מהסוף דרך השטח (עם עצירה קצרה בעין כיד לצהריים) וכביש בחזרה אל הגבול. הלינות היו בסגנון בדואי עם אוהלים קטנים ואישיים והארוחות נעשו במקום הלינה בעיקר בערב/בוקר ובשטח בבוקר/צהריים כאשר את האוכל לבוקר/צהריים לרוב לקחנו איתנו בהתאם לתכנון של אותו היום. צוות לוגיסטי בדואי מקומי בהנהגת מוסא ו3 בני משפחתו העבירו על 4 גמלים את כל התיקים עם הציוד של המטיילים, האוכל, המים וציוד הבישול בין נקודות הלינה השונות. האוכל היה מגוון מאוד וכלל הרבה ירקות ופירות, מרקי ירקות/עדשים/מקרוני עשירים וחמים בערב עם תבשילי פסטה/תפוחי אדמה/אורז/מקלובה/פול/חומוס ואפילו עוף בלילה הראשון. בבקרים היו שקשוקה/ממרחים/ריבה/דבש ובצהריים ביצים קשות/טונה/פטה/ירקות/חציל עם טחינה וכדומה. ב 3 ימים ארוכים ו2 קצרים, סה"כ הלכנו כ 52 ק"מ עם כ 4600 מטר עליות/4200 ירידות במצטבר עם גיחה קצרה של כ 3 ק"מ לעין כיד ביום האחרון לפני הנסיעה חזרה. המסלולים היו בגבהים בין 2450-760 מטר ותוואי השטח כלל הליכה בנחלים רחבים/צרים עם מכשולים שונים ומעקפי מפלים, בולדרים, ואדיות, חולות, הרים, נאקבים עתיקים ומספר קטעים טכניים שדרשו ניסיון וריכוז בקטעים צרים/מבולדרים/עם מפלים/דרדרות כך שהתאים בעיקר למטיבי לכת במיוחד בימים שני/רביעי.
מקורות מידע:
1) קבוצת אוהבי סיני בפייסבוק
2) אתר לתכנון של Mapy וגם האפליקציה שלהם Mapy עם מפות אופליין ומסלולים שמורים - אין כמעט שמות, אך רואים את הטופוגרפיה היטב.
3) האתר Sinailovers
4) מזג האוויר באתר/אפליקציה Meteoblue
5) אזהרות של משרד החוץ והמטה לבטחון לאומי
קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות מהטיול בגוגל פוטוס.
2) סיכום הטיול בוידאו ביוטוב
3) הקלטת כל מסלול ההליכה בWIKILOC
4) הקלטת כל מסלול ההליכה בALLTRAILS
עלויות:
1) 325$ למטייל בקבוצה של 8 עבור הטיול של 5 ימים שכלל הקפצות מהגבול לשטח וחזרה, אוכל, דליל, טבח, 4 גמלים ומגמלים.
2) 10$ למטייל עבור הרישיון של הטיול.
3) טיפים לצוות המקומי - כ 35-40$ לכל מטייל.
4) ביטוח שכולל כיסוי של ספורט אתגרי בגלל הנסיעה המרובה ברכבי שטח - כ 17$.
5) אגרת מעבר גבול של 120$ בצד המצרי.
6) אגרת מלגם מעבר גבול של כ 110 ש"ח בצד הישראלי.
7) דלק עד אילת וחזרה - כ 80 ש"ח למטייל.
8) אוטובוס משדה תעופה רמון למעבר טאבה וחזרה - כ 25 ש"ח.
סה"כ עלות מוערכת לכל מטייל: כ 1650 ש"ח כולל הכל.
*כאשר מסכמים על עלות מול הסוכן/דליל, יש לקחת בחשבון שהגמלים מגיעים מאזור סנטה ולכן זה יומיים לכל כיוון ובנוסף, אין באזור הזה בוסתנים פעילים ואפשרות להצטייד באוכל (או להביא טרי בג'יפים) ולכן העלות הצפויה גבוהה יותר משמעותית מהטיולים באזור ההר הגבוה.
מפה סכמטית של מסלולי ההליכה והתמצאות:
פרופיל הגבהים בכל 5 הימים:
סיכום לפי ימים:
יום 1: - מפגש נחלים ואדי חליפיה/צ'בע - ואדי צ'בע - כ 1.2 ק"מ לפני באר קדומה עם דקל.
מיקום נקודת הלינה: 28.195709N, 34.087609E בגובה של כ 1195 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 16:00, שעת סיום - 18:00.
מרחק/זמן נסיעה מהכביש - כ 25 ק"מ שלקחו כשעה.
משך הליכה - כשעתיים.
מרחק הליכה - כ 5.7 ק"מ
שינוי גובה מצטבר - כ 500 מטר עליות/50 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 1195 מטר , גובה מינימלי כ760 מטר.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
התמונות בגוגל פוטוס
סיכום היום:
נפגשנו בסביבות 22:00 בנקודת הלינה המתוכננת בערב שלפני הטיול ולמחרת בבוקר המשכנו בנסיעה לחניון של נמל התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון. ב 7:30 עלינו על האוטובוס הראשון קו 30 לפי הלו"ז (למרות שבפועל הם מתחילים מ 7:00, אך זה לא מפורסם בשום מקום) ובסביבות 8:10 הגענו למעבר טאבה. המעבר עצמו עבר מהר וחלק וכבר ב 9:00 עלינו על המונית שחיכתה לנו מראש והתחלנו להתקדם לכיוון דהב. אחרי נסיעה של כשעתיים וחצי (עם הפסקה קצרה), פגשנו את הג'יפ והטנדר עם הדליל ואחרי העמסה מהירה של הציוד, התחלנו להתקדם מערבה בואדי יח'מיד (או Bayanah בחלק מהמפות) ואחרי כשעה של נסיעה הגענו לעיד יח'מיד שבו חיכו לנו הגמלים והצוות של שלושה חברה צעירים בהנהגת מוסא (שהסתבר בהמשך שהיה מדריך כ30 שנה ומכיר את האזור היטב ועכשיו סוג של פרש לגמלאות וגם שלקח להם יומיים להגיע מאזור סנטה קתרינה כי אין גמלים אחרים באזור). התכנון היה לאכול שם צהריים, אך לא היה צל במקום ולכן חזרנו כ2.5 ק"מ אחורה עם הג'יפ עד למפגש נחלים של ואדי חליפיה וצ'בע/סבח שבו היה מחסה עם צל. המזג אוויר היה חם במיוחד ולכן החלטנו לנוח שם כשעתיים אחרי ארוחת הצהריים ורק בסביבות 16:00 יצאנו לדרך. התחלנו לעלות במקביל לנחל צב'ע ולמרות האובך והחום, העננים והרוח בישרו על שינוי רציני (כפי שגם ראינו בתחזית מקודם). למרות שהכל היה נראה מאוד צחיח, היו מדי פעם קוצים פורחים וחומעה ירוקה וטעימה. אחרי כ 3 ק"מ (עם כ 200 מטר של עלייה מתונה), התחברנו אל השביל המקורי והגמלים (שבו היינו אמורים להגיע אם היינו מתחילים בעיד יח'מיד) ומשם המשכנו ביחד בהליכה נינוחה עד לנקודת הלינה תוך כדי מעבר ליד פסלי טבע מרשימים. כשהגענו לנקודה שבה הגמלים עצרו, שמנו לב שאנחנו עדיין במרחק של כ 1.5 ק"מ מהבאר ואחרי בירור עם הדליל, נאמר לנו שהדרך מאוד משובשת ואפשר להתקדם מקסימום עוד כ 200-300 מטר וכך עשינו, עד שמצאנו משטח נוח ללינה ומנוחה ושם עצרנו בסביבות 18:00. אחרי הקמת האוהלים, חיכינו לארוחת הערב (שהייתה מוכנה רק בסביבות 20:00) ובנתיים ניסינו להנות מהתה חבאק(נענת סיני)/היביסקוס(קרקדה) ומהאבטיח שהיה פחות מוצלח ולכן הגמלים זכו בזמן שדיסקסנו עם מחמוד הדליל על היום שלמחרת. בגלל שלא הגענו לנקודת הלינה המתוכננת ליד הבאר (וגם לא היינו בטוחים ב 100% אם יהיו שם מים), החלטנו למלא את כל הבקבוקים ליום הארוך שלמחרת ואז גילינו שכ60 ליטר שהגמלים הביאו איתם אולי לא יספיקו ונצטרף להצטמצם מאוד עם שטיפת כלים וכדומה כדי שישאר למחרת בבוקר. אחרי ארוחת ערב עשירה של מרק וסוג של מג'דרה עם עוף, התפזרנו לישון מוקדם יחסית, כי תכננו לקום ולצאת מוקדם למחרת.
תמונות נבחרות:
יום 2: - ואדי צ'בע - ג'בל צ'בע - ואדי חליפיה
מיקום נקודת הלינה: 28.225039N, 34.091219E בגובה של כ 1190 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 6:00, שעת סיום - 17:00.
משך הליכה - כ 11:00 שעות.
מרחק הליכה - כ 11.5 ק"מ
שינוי גובה מצטבר - כ 1250 מטר עליות/1300 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 2230 מטר , גובה מינימלי כ1140 מטר.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
התמונות בגוגל פוטוס
צילום 360 מעלות מפסגת הר סבאח ביוטוב
סיכום היום:
התחלנו את הבוקר עם התארגנות מהירה, שתיית קפה/תה וחלוקת האוכל לארוחת בוקר/צהריים. בסביבות 6:00, יצאנו לדרך וכבר על ההתחלה היה ברור שהדליל צדק והגמלים יתקשו פה עם עקיפה של כל הבולדרים. אחרי כ 1.2 ק"מ (עם כ 150 מטר של עלייה) הגענו אל הבאר שליד הדקל. הבאנו איתנו חבל של כ 10 מטר והשתמשנו בבקבוק חתוך כדי להוציא מים מהבאר ולהתרענן (כי במקרה הזה לא היה ליד כלי/חבל מתאימים למרות שבחלק מהבארות האחרים כן היה). משם המשכנו לעלות כ450 מטר במהירות האפשרית בנאקב תלול ואחרי כ 1.5 ק"מ הגענו בסביבות 8:20 אל האוכף שבו השארנו את התיקים בצל של אחד הבולדרים. לאחר מנוחה והפסקת קפה, התחלנו לטפס בסביבות 9:00 על דרדרת תלולה ומרוג'מת לעבר פסגת ג'בל צ'בע. בדרך היו תופעות גיאולוגיות שונות וגם פיסול טבעי שבחלקו נראה פחות טבעי. אחרי עלייה של כ 250 מטר (על פני כ 600 מטר) התפצלנו ואני טיפסתי מהנאקב המזרחי שהיה טיפה יותר תלול (והשאר עלו מהנאקב המערבי) ואחרי כ 150 מטר נוספים של טיפוס, נפגשנו בסביבות 9:45 בפסגה. הראות לא הייתה מושלמת ובכל זאת הצלחנו להנות מהנוף והבריזה (בעיקר לכיוון מצרים/מערב כי לכיוון סעודיה/מזרח היה די אביך). לאחר השלמת נוזלים, צילומים לכל הכיוונים האפשריים והשארת מזכרת כתובה, התחלנו לרדת באותה הדרך שהחברה עלו (הנאקב המערבי) ושם גם חיכה לנו הדליל שבהמשך רץ קדימה כדי להכין ארוחת בוקר-צהריים בצל של הבולדר. ירדנו חזרה בסביבות 11:20 ולאחר ארוחת צהריים מעולה, בסביבות 12:30, התחלנו להתקדם הלאה. בהתחלה עלינו קצת (כ70 מטר) תוך כדי מעבר בין שכבות דייק מרשימות ואז משכנו צפונה כ 1.5 ק"מ על נאקב ברור יחסית על אותו קו הגובה עד שבסביבות 14:15 הגענו אל האוכף. משם התחילה ירידה ארוכה ותלולה של כ 450 מטר (על פני כ 1.2 ק"מ) שהייתה בחלקה מאוד מבולדרת ודרשה הרבה תשומת לב. בהמשך, הירידה התמתנה ואחרי כ 1 ק"מ (עם ירידה של כ100 מטר) , הגענו לנאת מדבר קטנה שכנראה ננטשה כי הדקלים היו נראים חולים. אחרי הפסקה ומנוחה, המשכנו להתקדם עוד כ 1 ק"מ במגמת ירידה מתונה עד שהגענו בסביבות 16:15 קרוב לנקודת הלינה המתוכננת, רק כדי לגלות שהגמלים עדיין לא שם. בדיעבד הסתבר שהיינו "מהירים מדי" ומניסיון של הדליל עם קבוצות אחרות באותו המסלול, לרוב הגיעו רק לקראת החושך ולכן הוא גם אמר למגמלים להגיע רק בסביבות 18:00. מסיבה זו הם חיכו ונחו ליד הבאר בהמשך ואדי חליפיה (שבה גם מלאו את הג'ריקנים) כמה ק"מ מנקודת הלינה. בגלל שלא הייתה קליטה סלולרית גם לדליל (במכשיר אנלוגי ישן), התפצלנו וחלקנו עלינו לאחת הגבעות בזמן שאחרים ירדו דרך הנחל ואז משם ראינו את שיירת הגמלים מרחוק מתקדמים בערוץ המרכזי. בסביבות 17:00, הם הגיעו עד אלינו וביחד התקדמנו כחצי ק"מ במעלה אחד היובלים של ואדי חליפיה עד שמצאנו משטח נוח ללינה ומנוחה. אחרי ארוחת ערב מעולה שכללה מרק ירקות ופסטה עם רוטב, חגגנו סמלית את ערב שבועות והתפזרנו לישון.
תמונות נבחרות:
 
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
| EliTheHiker | Date: ראשון, 2026-05-31, 9:14 AM | Message # 2 |
|
Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 475
Status: Offline
| יום 3: - ואדי חליפיה - אוכף חליפיה - אזור מוית לוליה בואדי ית'מד
מיקום נקודת הלינה: 28.267266N, 34.055603E בגובה של כ 1250 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 7:15, שעת סיום - 17:00.
משך הליכה - כ 9:30 שעות.
מרחק הליכה - כ 10 ק"מ
שינוי גובה מצטבר - כ 1100 מטר עליות/1000 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 1915 מטר , גובה מינימלי כ1150 מטר.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
התמונות בגוגל פוטוס
סיכום היום:
היום היה צפוי להיות יום "מנוחה", כי לא הייתה מתוכננת שום פסגה על הדרך ולכן לקחנו את הזמן בבוקר כדי להנות מהזריחה והצוות הכין שקשוקה טעימה עם פיתות פטאייר טריות שהחברה הכינו בערב. בסביבות 7:30, יצאנו לדרך והתחלנו לטפס במתינות דרך היובל של ואדי חליפיה שבו הייתה פריחה מדברית רבה ועשירה מסוגים וצבעים ומינים שונים. הבאר הראשונה שעברנו ליד הדקלים אחרי כ 1 ק"מ הייתה ריקה, אך אחרי כ800 מטר נוספים של עלייה מתונה (סה"כ כ 150 ממטר מהבוקר) מצאנו באר מלאה עם מים צלולים ודלי עם חבל. ניצלנו את ההזדמנות לשתייה ומנוחה ואז המשכנו להתקדם תוך כדי מעבר דרך חווה ישנה שננטשה ומשם התחלנו לעלות בתלילות לכיוון האוכף של ג'בל חליפיה. העלייה נמשכה כ 3 ק"מ (עם כ600 מטר בגובה) ובמהלכה ראינו שאריות של מקדש עתיק, פיסול אבנים טבעי,נאקבים חצי בנויים ומלכודות נמרים רבות ומגוונות באוכפים. כבר בזמן העלייה, ג'בל ת'בט התחיל להציץ מבעד האוכף והיה נראה מרשים במיוחד. בסביבות 10:30 הגענו את האוכף ומצאנו צל מתאים למנוחה והתרעננות. חלקנו ניצלנו את ההפסקה הארוכה כדי לעלות כ70 מטר לתצפית יותר טובה על האזור וג'בל ת'בט. אחרי חזרה אל הצל ומנוחה, התחלנו לרדת בסביבות 12:00 דרך יובל של ואדי ית'מד בירידה תלולה עם דרדרת ופריחה ודייקים מרשימים. ירדנו כ 450 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ובחלקו התחתון של הנחל אחרי מספר מעקפים של מפלים, נכנסנו לנחל מבולדר עם שאריות של מים ונביעות קטנות. באחד היובלים שלו מצאנו נקודה נוחה יחסית בצל עם בריזה לארוחת צהריים עשירה עם חציל מדורה בטחינה עם הרבה שום/לימון ומטעמים אחרים. עשינו שם הפסקה די ארוכה עד שהחום עבר ורק בסביבות 16:30 המשכנו להתקדם הלאה את ה 1.5 ק"מ הנותרים (על פני כ 100 מטר ירידה) במורד הנחל (חוץ ממעקף של אחד המפלים שבו הייתה עלייה קצרה) עד המפגש עם נחל ית'מד והגמלים שהפעם חיכו לנו בנקודת הלינה בזמן. בדרך עברנו מספר נביעות קטנות וגם עשינו סטייה אחרי עקיפת המפל הגדול כדי לראות נביעה יותר רצינית עם מים צלולים וטעימים. הדרך הייתה מלאה באבנים עם צורות משונות ומיוחדות ואחרי שהגענו למחנה, גילינו שכ 100 מטר מנקודת הלינה, הייתה באר שממנה הגיע צינור מים והיה מאוד נוח למילוי ושימוש ולכן הגמלים סחבו הפעם הרבה פחות משקל וגם הגיעו יותר מוקדם למרות הסיבוב הגדול שנאלצו לעשות. ניצלנו את השעה המוקדמת למנוחה, שתיית יין וצבירת כוחות לקראת היום הקשוח של מחר שהוארך עוד יותר מהמתוכנן בעקבות הצעה של מחמוד להתקדם עוד כ 4 ק"מ נוספים, כדי להפוך את היום האחרון לקצר יותר וכדי שתהיה אפשרות לבקר גם בעיד כיד וגם לחזור הביתה מוקדם יחסית. אחרי ארוחת ערב מצויינת נוספת, סגרנו עם מחמוד את כל הנושאים לקראת מחר והתפזרנו לישון די מוקדם.
תמונות נבחרות:
יום 4: - אזור מוית לוליה בואדי ית'מד - ואדי ית'מד - ג'בל ת'בט - ביר אבו עויקלה - ואדי חומור
מיקום נקודת הלינה: 28.321475N, 34.028175E בגובה של כ 1350 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 6:00, שעת סיום - 18:00.
משך הליכה - כ12 שעות.
מרחק הליכה - כ 16 ק"מ
שינוי גובה מצטבר - כ 1500 מטר עליות/1400 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 2420 מטר , גובה מינימלי כ1250 מטר.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
התמונות בגוגל פוטוס
צילום 360 מעלות מפסגת הר ת'בט ביוטוב
סיכום היום:
התחלנו את היום מוקדם כמתוכנן וכבר ב 6:00 אחרי שתיית קפה/תה עם עוגיות, יצאנו עם הזריחה לדרך. השמש מאחורי הגב צבעה את הערוץ המרכזי של ואדי ית'מד בצבעים עזים וכיסוי עבה של עננים יצר אווירה חורפית נהדרת ואפשר התקדמות מהירה בנחל. אחרי כ 2 ק"מ, הגענו לאזור מפגש של כמה יובלים (ומוית לוליה לפי המפה) שבו שאריות של כפר נטוש וחלקנו ניצלנו את ההזדמנות לחקור ערוץ צדדי צבעוני עם נביעות קטנות. חזרנו אל מוית לוליה וראינו את הדקלים העזובים עם הבאר ההרוסה בתהליך קריסה והמשכנו במהרה במעלה הערוץ המרכזי כדי להשיג את הקבוצה. השביל היה מבולדר מאוד ואחרי כ 1 ק"מ של עלייה איטית (סה"כ עלייה של כ 400 מטר מנקודת הלינה), עשינו הפסקה בינונית בצל אחד העצי פיקוס השקמה שנראו בריאים מאוד באזור הזה. משם התחילו מעקפים של מפלים בטיפוס חופשי והליכה על שבילים צרים ומתפוררים ואחרי טיפוס תלול יחסית של כ 300 מטר נוספים (על פני כ 1 ק"מ), פנינו צפונה והמשכנו לעלות בתלילות כ 250 מטר נוספים (על פני כחצי כ"מ) עד שהגענו בסביבות 10:00 לאוכף של הר ת'בט. מצאנו נקודת צל טובה בכיפוף המזרחי של הקיר כדי לעשות בה ארוחת בוקר, כאשר בדרך אליה היה נוף מהפנט על הצוקים החדים ומלכודת נמרים קלאסית על האוכף. בסביבות 10:30, אחרי ארוחת בוקר ומנוחה, התחלנו לעלות בלי תיקים לעבר פסגת ג'בל ת'בט. העלייה לא הייתה מאוד תלולה, אך היו מעברים לא פשוטים ובהחלט נדרש ניסיון כדי לעקוב אחרי השביל שברובו היה מרוג'ם היטב. הדליל עלה איתנו כחצי הדרך כדי לחפש קליטה סלולרית ולעדכן את הנהג שאמור היה לפגוש אותנו למחרת על שעת הפגישה המעודכנת. אחרי עלייה תלולה של כ 300 מטר (על פני כ 700 מטר), הגענו אל הפסגה הראשונה בסביבות 11:15 וראינו שתקעו שם חבית ענקית מהתקופה הישראלית (שהביאו לשם במסוקים לפי הבדואים) ולידה מוחבאת תיבה עם יומן בערבית בלבד. כבר משם ראינו שהראות הפעם הרבה יותר טובה וראו מעולה לכיוון צפון, ומערב (מצריים) וזה היה זמן מצויין לחגוג את העלייה. למרות שבמפה זה נראה כפסגה אחת, בפועל היו עוד שתי פסגות קרובות יותר גבוהות שאליהן החלטנו לטפס ושם גם מצאנו את התיבות האחרות עם הרישומים בעברית כאשר חלקם בני עשרות שנים אחורה. הנוף משם היה אפילו יותר מרשים ומשם ראינו היטב את פסגת אום שומר (בגובה של כ 2540 מטר ובמרחק קו אווירי של כ 15 ק"מ), פסגת הר קטרינה (בגובה של כ 2630 מטר וברחק קו אווירי של כ 28 ק"מ) וגם מספר פסגות במרחק אווירי של כ 150 ק"מ Gebel Al Sheyib במצרים (בגובה 2187 מטר) ו Jabal al Lawz בסעודיה (בגובה של כ 2580 מטר). בסביבות 12:00 התחלנו לרדת למטה והירידה התלולה ולפעמים מאתגרת באותו השביל לקחה כ 40 דקות עד שהגענו בחזרה אל התיקים. לאחר מנוחה קצרה, התחלנו להתקדם ולרדת בירידה תלולה צפונה דרך ואדי ת'בט (או Jamus לפי הדליל/Mapy) כאשר הנוף המרשים ממשיך ללוות אותנו לאורך כל הדרך. אחרי ירידה תלולה, אך לא קשה במיוחד של כ 400 מטר (על פני כ 1.2 קמ), מצאנו נקודה נוחה לארוחת צהריים ומנוחה. בסביבות 16:00, המשכנו להתקדם במורד הנחל תוך כדי מעבר באזורים מבולדרים עם שלדים עד שירדנו במספר מפלים והגענו לגב צלול ומפתיע שהיה די עמוק ואפשר רחצה זריזה. אחרי ירידה של כ150 מטר נוספים עברנו ליד הסימון של באר אבו עויקלה (שהייתה מסומנת במקום הלא נכון במפה) וגם שאריות של בנייה הרוסה. אחרי מעקף של מספר מפלים גדולים וירידה של כ 150 מטר נוספים (על פני כ 1 ק"מ), התחלנו לרדת באחד הואדיות עד שנתקלנו בנייה מסיבית של גדרות אבן, בוסתן שעדיין כנראה מתוחזק (לפי הדליל כנראה ציידים עדיין מגיעים לשם), שאריות מהעבר ומספר בארות שהיו מלאים. משם ירדנו בנאקב נוח וברור אל הערוץ המרכזי של ואדי ת'בט ודילגנו על פני נקודת הלינה המקורית ליד שדות הפרגים/קנביס שכבר לא קיימים ונשארו רק שאריות. התקדמנו עם הנחל צפונה במהירות תוך כדי מעבר ליד דייק מעניין שיצר הצטלבות ונפגשנו עם אורח מפתיע ולא צפוי באמצע המדבר. אחרי כ 4 ק"מ של הליכה (איפה שחשבנו שתהיה נקודת הלינה), גילינו שמחמוד התכוון לנקודה לינה אחרת ואז עלינו וירדנו עוד כ100 מטר (לאורך כ 1.5 ק"מ) דרך נאקב גמלים מסודר (שכנראה קשה למעבר הגמלים כי מחמוד ניסה לסדר כל הזמן את האבנים בצדדים לטיולים הבאים). בסביבות 18:30 הגענו אל המחנה ואחרי התארגנות מהירה, אכלנו ארוחת ערב טעימה כרגיל וצפינו בחברה מכינים פאטייר בזמן אמת.
תמונות נבחרות:
יום 5: - ואדי חומור - מוית ד'קר - עין אום סעידה בואדי מירחש - נסיעה לואדי כיד - עין כיד
זמנים - חלק א: שעת התחלה-7:15, שעת סיום-9:45, חלק ב: שעת התחלה-10:45, שעת סיום-11:45.
מרחק/זמן נסיעה אל ואדי כיד - כ 21 ק"מ שלקחו כ45 דקות.
מרחק/זמן נסיעה מואדי כיד אל הכביש - כ 19 ק"מ שלקחו כ40 דקות.
משך הליכה - חלק א: כשעתיים וחצי, חלק ב: כשעה.
מרחק הליכה - חלק א: כ 9 ק"מ, חלק ב: כ 3 ק"מ
שינוי גובה מצטבר - חלק א: כ 200 מטר עליות/500 ירידות , חלק ב: כ 100 מטר עליות/ירידות.
נקודות שיא - חלק א: גובה מקסימלי כ 1450 מטר , גובה מינימלי כ1050 מטר. חלק ב: גובה מקסימלי כ 750 מטר , גובה מינימלי כ650 מטר
הקלטת המסלול חלק א בויקילוק, חלק ב בויקילוק
הקלטת המסלול חלק א באולטרייל, חלב ב באולטרייל
התמונות בגוגל פוטוס
סיכום היום:
התחלנו את הבוקר הרגוע עם ארוחת בוקר רעננה, צפייה בעוד זריחה מרשימה ובגמלים משעשעים שנהנו ממקלחת חול. ובסביבות 7:15 יצאנו לדרך עם תיקים קלים (ללא ארוחת צהריים ועם מעט מים) והתחלנו ללכת במגמת עלייה מתונה בואדי חומור. אחרי כ 1 ק"מ (עם עלייה של כ100 מטר), הגענו לאוכף שממנו התחילה ירידה מתונה של כ 300 מטר (על פני כ 4 ק"מ) דרך הנחל. עברנו מספר בארות עם מים עם דקליה ליד ותצוגה של צמחים מטפסים עד שהגענו לנקודת הפיצול. משם התפצלנו, כאשר מחמוד הלך עם חלק מהחברה שהספיק להם לפגוש את הג'יפ/טנדר והאחרים חתכו מערבה כדי לראות אם יש מים באזור מוית דק'ר (קבענו עם מחמוד להיפגש באזור נקודת הסיום בעין אום סעידה באזור 9:30). החצייה לשם לא הייתה פשוטה ולקחה הרבה זמן בגלל הנחלים המבולדרים וכאשר הגענו לנחל עצמו, הכל היה נראה כבר יבש ולכן החלטנו לא להמשיך במעלה הנחל מה שהסתבר בדיעבד כטעות, כי אחד מהחברה המהירים כן עלה קצת למעלה וגילה בריכות מים מדהימות ומלאות. חזרנו מעט על עקבותינו והתחברנו אל הנאקב היפה שהוביל לנקודת המפגש. בסביבות 9:20 עברנו את נקודת הירידה האפשרית (וגם מלכודת נמרים ) וראינו שהג'יפ עדיין לא הגיע ולכן החלטנו להמשיך על הנאקב ולעשות סיבוב קטן כדי לראות אם הבאר שבמפה שם פעילה (בדיעבד אפשר היה לוותר על זה כי לא מצאנו את הבאר ואז היה גם צורך לחזור כחצי ק"מ חזרה דרך הנחל החולי. עברנו בדרך בריכת התרעננות נחמדה ובסביבות 10:00 יצאנו עם הג'יפ לכיוון ואדי כיד. הנסיעה לקחה כ45 דקות, ובסביבות 10:45 ירדנו מהג'יפ והתחלנו לעלות בואדי כיד כדי לראות את הנווה המדבר המרשים שהיה נראה מוזנח עם עצי דקל חולים. מסביב היו לא מעט פסלים טבעיים שונים ולמרות שאריות הבנייה של הבוסתנים, כמעט כל הבריכות היו יבשות (או במצב גרוע) וממה שסיפרו לנו הבדואים, בשנים האחרונות יש שם פחות ופחות מים זורמים/נאגרים למרות שואדי כיד הוא אחד מאגני הניקוז הגדולים באזור. אחרי כשעה, חזרנו אל נקודת ההתחלה והג'יפ בדיוק הגיע כדי להקפיץ אותנו לנקודת הצל שמחמוד מצא במורד הנחל כדי לאכול ארוחת צהריים. בסביבות 12:30 אחרי הפרידה ממוסא הטבח, יצאנו לדרך, ואחרי נסיעה של כ40 דקות של נסיעה עם הג'יפ, הגענו אל הכביש ומשם המשכנו עד תחנת הדלק ליד דהב. במקום חיכה לנו המיניבוס שלקח אותנו אחרי הפרידה ממחמוד אל הגבול בטאבה (בנסיעה מהירה יחסית שלקחה כשעתיים עם הפסקה קצרה). המעבר בגבול עבר חלק וחזרנו אל הרכבים עם האוטובוס במהירות ובנוחות וכך נגמר עוד טיול מעניין ומיוחד בסיני.
תמונות נבחרות:
הערות מיוחדות:
*לא הרבה דלילים מכירים את אזור הטיול היטב כי אין הרבה קבוצות שיוצאות לשם וגם חשוב לדעתי שהדליל יהיה מאוד אקטיבי (כי בדרך כלל בעליות לפסגות, הדליל נשאר באוכף, ופה הדרך לשתי הפסגות הגבוהות הייתה לא פשוטה לזיהוי וגם חלק מהמעקפים) ולכן ממליץ מאוד על האחים מחמוד ומוחמד רמאדן מדיר אל ארבעין ששניהם מדברים בעברית וניתן להקליט הודעות ואטסאפ (טלפון של מחמוד שהיה איתנו: 201009352429+)
*שמות של אותם הנחלים/הרים באתרים/מפות שונות להשוואה: יח'מיד/חליפיה/Bayanah, צ'בע/סבאח/sabbah/sabbagh , ית'מד/Yithmid, ת'בט/א-ת'בט/Thabt/Jamus , מירחש/Mirhash, ואדי כיד/Erghim
*במאי כבר יכול להיות מאוד חם בסיני באופן כללי ולכן מומלץ לדעתי לעשות טיולים מהסוג הזה עד סוף אפריל ובמיוחד באזור כזה צחיח שגם אחרי גשמי ברכה מאוחרים מאוד השנה היה מעט בו מאוד מים באופן יחסי להר הגבוה/אום שומר.
*חשוב מאוד לצלם את הפתק הלבן שמקבלים אחרי החתמה של הדרכון וגם את הפתק הלבן השני אחרי תשלום האגרה (כיום כ 120$) שמכילים את פרטי הדרכון כי ביציאה חזרה יבקשו לסרוק את הברקודים ולא יתנו לצאת בקלות בלי זה או שיחייבו ב120$ נוספים.
*יש לשים לב להגבלות ציוד חדשות/ישנות במעבר גבול המצרי ויש לא מעט דברים אסורים שהתווספו לרשימות כגון ציוד צילום, רחפנים, סכינים וכדומה והרשימה מתעדכנת כאן.
*כדאי להביא חבל לבארות של כ 10 מטר לפחות ומיכל נוח להוצאת מים כי לא תמיד יש.
*חשוב לוודא מול הדליל שיהיו מספיק מים על הגמלים בהתאם לגודל הקבוצה ולא לסמוך על בארות (גם אם צריך להוסיף גמל בשביל זה). כדאי גם תמיד למלא את כל הבקבוקים ליום הבא כבר בזמן ההגעה כי למים מוגבלים יש נטייה להתבזבז מהר.
*מומלץ לשלם את אגרת המעבר בצד הישראלי מראש באתר מלגם כדי לחסוך זמן.
*למעבר גבול בצד המצרי מומלץ להביא עט כדי למלא את פרטי הטיול (גם לשם וגם בחזרה) כי אחרת צריך לחכות או לשלם כדי שימלאו את הטפסים עבורכם.
*אם מגיעים עם רכבים, אז המקום הקרוב ביותר לגבול שבו ניתן להשאיר רכבים בתשלום הם: 1) חניון קטן יחסית באזור המשטרה ממש לפני הגבול (כ 55 ש"ח) ליום, 2) חניון גדול במקום שדה התעופה (כ 45 ש"ח ליום) ומשם אוטובוס/מונית, 3) בחניון אברהם אילת (כ40 ש"ח ליום). בחינם: 1) בחניון מעבר גבול יצחק רבין לירדן ואז מונית או הליכה של כ 800 מטר עד הצומת ואוטובוס קו 30 (כ7 ש"ח לכל כיוון). 2) בחניון של שדה תעופה רמון ומשם אוטובוס קו 30 (כ12.5 ש"ח לכל כיוון) או מונית.
*אם רוצים להצטייד במוצרי בסיס, אז יש מספר חנויות קטנות על הדרך (וגם ממש צמוד לגבול) ויש לברר עם נהג המונית אם ניתן לעצור שם בדרך הלוך/חזור, אך יש לקחת בחשבון שהמחירים יהיו זולים בהרבה בחניות בתוך הערים (נואיבה/דהב) ולא על הכביש המרכזי.
*חלקים מסויימים במסלולים דרשו לא מעט ניסיון הליכה בשטח מאתגר ומגוון ולכן יתאימו רק למטיילים מנוסים ומטיבי לכת או כאלה שלא פוחדים מאתגרים.
סיכום הטיול, מסקנות והארות לעתיד:
אין ספק שזה היה אחד הטיולים המיוחדים, המעניינים והקשוחים שיש לסיני להציע בהשוואה לטיולים אחרים בסיסי שיצא לי לעשות, בעיקר בגלל שהאזור ברובו מאוד מבודד (לא ראינו אף אחד חוץ מאיתנו בשטח חוץ מאשר באזור ואדי כיד), לא נגיש לכלי תחבורה ומורכב משבילי הליכה מאתגרים (אדמה קשה, אבנים, בולדרים, מפלים ודרדרות) כמעט ללא מישור. למרות המרחקים הקצרים יחסית, יהיה קשה לצאת במהירות במקרה הצורך ולכן גם מומלץ לדעתי בתארגנות עצמית רק למטיבי לכת מנוסים (אחרת לדעתי עדיף להצטרף לקבוצה מאורגנת עם מדריכים ישראלים). אנחנו אספנו קודם כל קבוצה כזו של מכרים מנוסים מטיולים קודמים ורק אחר כך פנינו לדליל מוכר כדי שיארגן את כל הלוגיסטיקה מסביב בהתאם למסלול שרצינו לעשות. אין הרבה דלילים מקומיים שמכירים או מסתובבים באזור הנ"ל (כפי שנאמר לנו, רק קבוצה אחת טיילה באזור השנה חוץ מאיתנו וגם למרות שהאזור שייך היסטורית לשבט מזיינה, לרוב רק חלק מהדלילים משבט ג'בליה שבהר הגבוה מכירים). זה אומר שאין גם הרבה עדכונים ומידע זמין לגבי מצב המים בבורות/נביעות מראש (גם הדליל שלנו לא היה בטוח ב 100% באיזה בארות יהיו מים ובאיזה לא) ולכן מאוד חשוב שהדליל יכיר את השטח ושהמגמלים יביאו מספיק מים לכל מקרה וגם קצת ספאר, כי מדובר באזור צחיח מאוד. לנו היה מזל גדול עם המזג אוויר וזכינו ל4 מתוך 5 ימים קרירים הרבה יותר מהממוצע של מאי בנוסף לכל הפריחה המאוחרת, הנביעות הקטנות (ואפילו גבים לרחצה) ובארות מלאות ברובם אחרי גשם מפתיע בסוף מרץ, אך באופן כללי לדעתי עדיף לטייל באזור מקסימום עד אמצע אפריל מבחינת הפריחה/מים/מזג האוויר כי מדובר באזור מאוד צחיח, חשוף, קשוח וחם. כדי לא להתעסק עם בישולים (רק שלחנו רשימה של אוכל רצוי כדי שיוכלו להצטייד מראש), ביקשנו מראש בנוסף למגמלים שיהיה גם טבח וזה יצא מצויין ומומלץ, כי הימים היו מספיק מאתגרים ולכן היה מאוד נוח להגיע למחנה, להתארגן בנוחות, לנוח, להנות מהאווירה השקטה, לשתות תה ואז ולאכול בערב אוכל מקומי חם.
עד הטיול הבא........
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
