| EliTheHiker | Date: רביעי, 2020-03-04, 4:52 PM | Message # 1 |
 Main Administrator
Group: Administrators
Messages: 467
Status: Offline
| שלום לכולם,
הקדמה:
לא הכרתי את האזור לפני הטיול חוץ מתמונות בודדות של גב הוואשוואשי וקניון הצבעים שעליהם מגיעים בטיולי הג'יפים. מספר חברים שהזמינו אותי להצטרף, טיילו בעבר בטיול סנפלינג בנחל הוואשוואשי התחתון והחליטו הפעם לחקור את היובלים העליונים של הנחל (שמתוארים בחוברת כ 4 הבנים) ונקודות עניין נוספות באזור. סיכמנו עם הסוכן פרג'אלה (דרך ואטסאפ), שמונית תאסוף אותנו מהגבול, תגיע עד לנקודת המפגש ומשם הג'יפ יקח אותנו לתחילת המסלול שבו יחכו לנו הדליל, 2 מגמלים ו3 גמלים ובסיום, אחרי כשלושה וחצי ימים, מונית תקח אותנו מהכביש אל הגבול. בסופו של דבר טיילנו 6 מטיילים עם הדליל סאלים ויצא לנו מסלול של כ 70 קמ עם כ2900 מטר עליות/ירידות עם הרבה הפתעות ומספר שינויים מהתכנון המקורי.
מפה סכמטית של המסלול:
מקורות מידע:
1) קבוצת אוהבי סיני בפייסבוק
2) סיכום באתר MASA
3) הספר בחזרה לסיני של אברהם שקד.
4) מפה דיגיטלית טופוגרפית של OPENSTREET - אין כמעט שמות, אך רואים את הטופוגרפיה היטב וחלק מהשבילים מסומנים.
ניתן להוריד את המפה הטופוגרפית לשימוש אופליין דרך ORUXMAPS (נקראת שם OpenTopoMap) או את מפת הלווין של גוגל (Google Earth)
5) האתר Sinaivibes
6) האתר Sinai Trekking and Safari באנגלית עם תיאור מסלולים ותמונות.
7) מזג האוויר באתר Accuweather או כאן. יש לקחת בחשבון שבהרים יכול להיות גם קר וגשום יותר מקו החוף.
8) אזהרות של משרד החוץ והמטה לבטחון לאומי
9) הסבר מפורט על המצב בסיני מפי המטיילים
10) אתר קבוצת אוהבי סיני
11) אתר sinaitrail
12) חוברת מידע "ואדי מלחה בואכה עין חודרה".
קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות מהטיול בגוגל פוטוס.
2) סיכום הטיול בוידאו ביוטוב
3) הקלטת מסלול ההליכה בWIKILOC
4) הקלטת מסלול ההליכה בALLTRAILS
עלויות:
קבוצתית: (6 אנשים)
אוכל מהארץ - כ 660 שח.
דלק ל 2 רכבים - כ 600 שח.
טיפים למגמלים/דליל - 300 שח.
מונית/אוטובוס מ/אל חניון רכבים בצד הישראלי - 45 ש"ח.
אוכל בסיני -גבינות פטה/פיתות/מים מינרלים - כ 500 לירות.
דליל/3 גמלים ל 4 ימים ועמלת סוכן - כ 8500 לירות.
ג'יפ הקפצת ציוד בתחילת היום האחרון לנקודת הסוף - כ 1500 לירות.
הקפצה שלנו/תיקים בג'יפ לנקודת התחלה - 700 לירות.
מונית מהגבול לנקודת המפגש - 500 לירות.
מונית הקפצה מהסוף לגבול - 500 לירות.
הוצאות אישיות:
מעבר גבול צד ישראלי - 103 שח.
מעבר גבול צד מצרי - 405 לירות.
ביטוח - כ 35 ש"ח.
סה"כ עלות הטיול: כ 950 ש"ח כולל כל ההוצאות לכל מטייל (בקבוצה של 6).
תמונת הקבוצה:
חלוקה לפי ימים:
הקדמה:
נפגשנו בערב של יום חמישי בצומת דבירה ואחרי העברת תיקים אישיים ומשותפים שהיו מלאים באוכל שנקנה מראש, התחלקנו לרכבים והתחלנו את הנסיעה לכיוון אילת. הקפצתי אל הגבול את אחד החברה שהעדיף לעבור את הגבול בלילה ולישון בנקודת ההתחלה ולאחר מכן נפגשנו עם הרכב השני בנקודת הלינה המתוכננת. בבוקר, לאחר הקפצת המטיילים והתיקים אל הגבול, חזרנו עם הנהג השני אל חניון העפר ליד חוף האלמוגים כדי להשאיר את הרכבים ותפסנו משם מונית חזרה אל הגבול. המעבר היה מהיר מהצפוי וכבר ב 5:45 היינו בצד השני ופגשנו את נהג המונית. הפתעה ראשונה הייתה כבר בחניון, כאשר הנהג החליט לצרף אלינו 2 קבוצות אחרות והיינו צריכים לחכות לאחת מהן. למזלנו, ב 6:20 כבר יצאנו לדרך ובסביבות 7:15 כבר פגשנו את הטנדר שחיכה לנו ליד החנות המפורסמת ("הגזלן המקומי") על הכביש הראשי קרוב לכניסה אל הנחל. קיבלנו את הפיתות שביקשנו, קנינו מים וגבינות פאטה מלוחות ולאחר העברת התיקים אל הטנדר, התחלנו לנסוע אל תחילת הנחל. בסביבות 8:00 הגענו אל נקודת ההתחלה שבה חיכו לנו הגמלים והדליל ואז הגיעה ההפתעה השניה. הבחור שעבר את הגבול בלילה לא הגיע לנקודת המפגש ולא הייתה לנו שום דרך ליצור איתו קשר. הדליל סאלים, היה הרבה יותר אופטימי וטען שראה עקבות טריים על הדרך של מטייל בודד שעבר פה לא מזמן ויתכן שזה החבר שלנו. בזמן ההתארגנות והשיחה עם הדליל על המסלול המתוכנן, קיבלנו את ההפתעה השלישית. הסתבר שחלק מהדרך של היום הרביעי הפכה להיות לא עבירה לגמלים בגלל שיטפון ב 2018 ולפני כשלושה חודשים זה התגלה ולכן התכנון היה לא מעשי, כי הגמלים היו צריכים יומיים מנקודת הלינה של היום השלישי כדי לחזור חזרה לנקודת ההתחלה. ניסינו למצוא פתרון ביחד עם הדליל כדי לא לשנות את המסלול והאופציות שעלו הן: לסחוב את כל הציוד עלינו החל מהנקודה שהגמלים לא יכולים לעבור או בתוספת של 1500 לירות, הגמלים יובילו את התיקים אל נקודה בכביש הפנימי ומשם, ג'יפ יקח אותם אל נקודת הסיום שלנו. בחרנו את האפשרות השנייה, כי חלק מהתיקי האוכל לא היו מתאימים לנשיאה על הגב וכך הבעיה נפתרה. למזלנו, בזמן הדיונים, החבר האבוד שם לב שלא הגענו אליו וחזר קצת אחורה עד אלינו וכך יכולנו להתחיל את המסלול בלי הפתעות נוספות.
יום 1 - מוית וואשואשי - ואדי מלחה - מוית מלחה - ואדי פריעה - נאקב כוחלה - קניון הצבעים -הקניון הסתום- ואדי מעטרשה- לינה מתחת לנאקב מעטרשה
סטטיסטיקה:
מרחק וזמן הנסיעה מהגבול לנקודת מפגש עם הטנדר: כ 65 ק"מ וכשעה נסיעה תלוי בכמות המחסומים והבדיקות.
מרחק וזמן הנסיעה מנקודת המפגש עד לתחילת המסלול: כ 5 ק"מ וכ20 דקות נסיעה.
מיקום נקודת ההתחלה: 29.156037N, 34.653879E בגובה כ 125 מטר.
מיקום נקודת הלינה: 29.169365N, 34.604200E בגובה כ 500 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 9:00, שעת סיום - 17:00.
משך הליכה - כ 8:00 שעות.
מרחק הליכה - כ 19 ק"מ.
שינוי גובה מצטבר - כ 950 מטר עליות/550 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 550 מטר , גובה מינימלי כ 125.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול אולטרייל
תמונות בגוגל
וידאו הליכה בקניון הצבעים ביוטוב
תמונות נבחרות:
 
סיכום ההליכה:
התחלנו את ההליכה בואדי מלחה אל רוין הרחב ולאחר כ 1 ק"מ הגענו לנקודת פיצול שבה השארנו את התיקים והתחלנו לטפס כ 100 מטר (על פני כ 800 מטר) לכיוון גב וואשוואשי, כאשר מכשולים שונים מופיעים על הדרך. בגלל פופולריות המקום, מספר סולמות וחבלים קבועים הותקנו במקום ונעזרנו בהם כדי להגיע אל הגב המפורסם שהפתיע לרעה והיה כמעט ריק. חזרנו אל התיקים באותה הדרך והמשכנו בואדי מלחה כ 3 ק"מ במגמת עלייה מתונה עד למוית מלחה שמוקפת בדקלים רבים. אחרי מנוחה, התקדמנו הלאה כ 1 ק"מ בשביל עולה/יורד עם תצפיות נהדרות והפתעות שונות על הדרך עד שהגענו לנביעה בשם פריעה ובה ישבה קבוצה של תיירים אירופאים מבוגרים שהלכו על שביל סיני כ 5 ימים בקבוצה מאורגנת עם דליל וגמלים. אחרי שיחה קצרה והחלפת מידע, המשכנו להתקדם כ 2 ק"מ דרך דיונה צבעונית עד שהנחל נסגר לאט לאט ואז עלינו דרך נאקב כוחלה שחצה את הרכס והתחבר אל נחל מעטרשה. המשכנו בו דרומה כ 1 ק"מ ואז פנינו אל הקניון הצבעוני. בכניסתו, עשינו ארוחת צהריים ואחר כך די במהרה הבנו למה הוא נקרא קניון הצבעים. ככל שהתקדמנו יותר, כך היו יותר ויותר צורות וצבעים שונים לאורך הקירות עד שהגענו אל הנקודה העליונה (אחרי כ 2 ק"מ) שממה ירדנו אל ערוץ מקביל של הקניון הסתום ובו היו הפתעות שונות כולל גבי מים קטנים וטריים. אחרי היציאה מהקניון, חזרנו אל נקודת המפגש עם נאקב כוחלה והמשכנו צפונה בואדי מעטרשה כ 5 ק"מ בדרך נוחה ורחבה עד לנקודת הלינה שבה פגשנו את הגמלים והציוד. ניצלנו את הזמן שנותר כדי ללכת כ 300 מטר אל המפל ההפוך והמרשים שאליו אפשר להגיע דרך המערה. חזרנו אל המחנה ואחרי הקמת האוהלים, התחלנו במלאכת הבישולים של ארוחת הערב ולאחר מכן התפזרנו לישון.
יום 2 - נאקב מעטרשה - ירידה בקניון "זה שאינו יודע" צפוני ועלייה בקניון התם - ג'בל אבו צוורה- לינה בראס אבו עלקה
סטטיסטיקה:
מיקום נקודת הלינה: 29.227328N, 34.605007E בגובה כ 900 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 7:30, שעת סיום - 17:30.
משך הליכה - כ 10:00 שעות.
מרחק הליכה - כ 20 ק"מ.
שינוי גובה מצטבר - כ 1150 מטר עליות/850 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 1150 מטר , גובה מינימלי כ 550.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
תמונות בגוגל
וידאו תצפית על הערוץ המרכזי העליון של הוואשואשי ו 4 הבנים ביוטוב
התצפית מהר אבו צווירה ביוטוב
תמונות נבחרות:
 
סיכום ההליכה:
התחלנו את היום בעלייה תלולה של כ 500 מטר (על פני כ2.5 ק"מ) על שביל נוח ובמהרה הגענו אל התצפית על המפל ההפוך שראינו אתמול. המשכנו להתקדם במהירות ובנקודה הגבוהה עשינו הפסקה קצרה ולאחר מכן חתכנו אל היובל הדרומי של נחל הוואשוואשי בשם "זה שאינו יודע" והתחלנו לרדת בו עד לנקודה שבה חתכנו אל היובל הצפוני (כי הדרומי אינו עביר בלי חבלים). כבר מהתחלה התגלו צורות סלע מגוונות, מפלים צבעוניים, מעברים מעניינים וקימוטים גיאולוגיים חדים. אחרי כ 2.5 ק"מ, הגענו אל הירידה של היובל הצפוני של "זה שאינו יודע". בהתחלה, ההליכה בנחל הייתה פשוטה, אך במהרה הופיעו מכשולים שונים שדרשו זהירות מירבית במיוחד בעקיפת המפלים ואחרי ירידה של כ 80 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) הגענו אל המפגש עם הערוץ המרכזי. השארנו שם את התיקים והלכנו במעלה היובל הדרומי כחצי ק"מ עד המפל הבעייתי, כאשר בדרך נתקלנו בתופעות גיאולוגיות שונות ואבנים צבעוניות. חזרנו אל התיקים והתחלנו להתקדם צפונה על נאקב צר מעל הנחל שאחרי כחצי ק"מ ירד אל הערוץ ואחרי כחצי ק"מ נוספים, פנינו שמאלה אל היובל השני בשם "קניון התם" והתחלנו לעלות בו כ 120 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ). בהתחלה השביל היה נוח יחסית עם פריחה מסוג אחר, אך במהרה הגענו לאזור צר שנפתח במהרה ושוב נסגר עד שיצאנו מהקניון. המשכנו ללכת צפונה כ 2.5 ק"מ נוספים עד שהגענו אל נקודת הלינה המתוכננת. השעה הייתה עוד מוקדמת (סביב 15:00) ולאחר התארגנות מהירה, החלטנו לעלות להר צווירה (היה מתוכנן לעלות למחרת בבוקר). הדליל הראה לנו את הדרך ונשאר במחנה וחלקנו התחלנו לעלות בנאקב מסודר כ 150 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עד לאוכף ומשם חתכנו מהנאקב והתחלנו ללכת לאורך המצוק כדי לראות מלמעלה את הערוצים המרשימים שבהם כבר עברנו ועוד נעבור. טיפסנו עוד כ 100 מטר (על פני כ2 ק"מ) והגענו לפסגה של אבו צווירה שבה רוג'ום אבנים גדול ולטענת הדליל יש גם קליטה סלולארית. ראו משם היטב את הים וחופי סעודיה ולאחר מספר ניסיונות כושלים להתחבר אל הרשת המצרית (דרך סים של הדואר שאמור לעבור במצרים) כמעט וויתרנו על הרעיון, אך בזמן החיפוש של הרשתות, באופן מפתיע הופיעו גם כמה רשתות ישראליות ובאחד הפלאפונים, הופעל סים של אורנג' שהצליח להתחבר ב 4G ואפילו לקבל/לשלוח ואטסאפים (עד עכשיו לא ברור איך זה קרה כי מדובר במרחק של כ 50 ק"מ קו אווירי עד האנטנה הקרובה ביותר בארץ). לאחר מכן המשכנו את הסיבוב וירדנו באותה הדרך על נאקב מסודר אל נקודת הלינה. כרגיל התחלנו את מלאכת הבישולים וביחד עם הליבה המסורתי של הבדואים, אכלנו ארוחת ערב טובה והתפזרנו לישון. בלילה היו רוחות חזקות והיה נראה שמתקרר מאוד.
יום 3 -ראס אבו עלקה - ירידה בקניון החכם - עלייה עד המפל בקניון הרשע - יובלים מזרחיים וירידה עד המפל בקניון הרשע - נאקב אבו צווירה - ואדי אבו צווירה - ראס קוסייב (אל סילפה המפה).
סטטיסטיקה:
מיקום נקודת הלינה: 29.276393N, 34.642773E בגובה כ 900 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 7:20, שעת סיום - 17:30.
משך הליכה - כ 10:10 שעות.
מרחק הליכה - כ 18 ק"מ.
שינוי גובה מצטבר - כ 650 מטר עליות/ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 1050 מטר , גובה מינימלי כ 750.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
תמונות בגוגל
תמונות נבחרות:
 
סיכום ההליכה:
בגלל שעשינו חלק מההליכה של היום כבר אתמול (לג'בל אבו צווירה - כ 7 ק"מ) , עלו מספר רעיונות לשינוי המסלול המתוכנן היום והאופציות העדיפות היו ללכת ל 2 היובלים הנותרים של 4 הבנים ומשם או שלנסות לחתוך לערוץ הוואשוואשי המרכזי ואיתו להעלות צפונה עד החניון לילה (הדליל לא הכיר את הדרך) או לחתוך חזרה ולהעלות דרך ואדי אבו צווירה (הדליל הכיר את הדרך). החלטנו להתקדם עד לנקודת הפיצול ומשם להחליט בהתאם לזמן שישאר לנו. הבוקר התחיל עם שמיים קודרים ורוח קרירה, אך במהרה ירדנו אל ערוץ "הקניון החכם" והתגברנו על המכשולים השונים שבו עד שהגענו אל הערוץ המרכזי. אחד החברה הרגיש בחילה (כנראה מאוכל בעייתי) ולאחר הפסקה, מנוחה ושתיית תה, המשכנו בדרכנו עד שהגענו אל הפיצול עם הקניון הרביעי בשם "הקניון הרשע". ידענו שיש מפל לא עביר בערוץ הנ"ל ולכן השארנו את התיקים והתחלנו לעלות דרך הערוץ כ 50 מטר (על פני כ 400 מטר) עד שנתקלנו במפל הלא עביר (בלי חבלים) ואז חזרנו על עקבותינו. היה עוד יחסית מוקדם (סביב 10) ולכן החלטנו להתקדם מעט מזרחה ועלינו בערוץ שגם הדליל לא הכיר וזה היה פתח להפתעות. העלייה התחילה בעקיפת מפל והמשיכה דרך בולדרים ומכשולים שונים עד שהגענו לנחל צר שהיה נראה שחסום, אך מצאנו עלייה באפיק אחר. העלייה לא הייתה פשוטה ואחד החברה נפצע בידו כאשר ניסה למנוע מאבנים להתדרדר על אחרים, אך בסופו של דבר אחרי מאמץ קבוצתי של העברת תיקים, כולם עברו בשלום והמשכנו לעלות אל האוכף שממנו הייתה תצפית יפה על היובלים האחרים. המכשולים לקחו הרבה זמן והגענו לנקודת הפיצול האפשרית רק בסביבות 11:30. לאחר התיעצות עם הדליל והערכת מצבינו, הגענו למסקנה שלא כדאי להסתכן ועדיף ללכת במסלול שסאלים מכיר. התחלנו ללכת מערבה על שבילי עזים מתחת להר צווירה כ 1.5 ק"מ ותוך כדי עברנו דרך מספר מקומות מעניינים ,תצפיות על היובלים של הוואשואשי, מאובנים שונים שנמצאו על הדרך וחולות לבנים ובלתי נגועים. בסביבות 12:30, הגענו אל חלקו העליון של הקניון "הרשע". היה מעניין לראות את המפל הלא עביר מלמעלה ולכן השארנו את התיקים והתחלנו ללכת במורד הנחל היפה והצר בחלקו עד שהגענו אל המפל וממנו תצפית על החלק התחתון של הנחל שבו היינו בבוקר. חזרנו אל התיקים והתחלנו להתקדם במהירות דרך חלקיו העליונים של הנחל היפיפה, לעבר נאקב אבו צווירה שבו גם טיפסנו אתמול. אחרי כ 2.5 ק"מ של הליכה, עלינו בנאקב כ 150 מטר עד האוכף וחתכנו צפונה לעבר ואדי אבו צווירה. אחרי כ 1.5 ק"מ של הליכה במורד הנחל עם מאובנים שונים מסביב, מצאנו נקודה נוחה לארוחת צהריים ובה גם עצרנו. בסביבות 15:40, המשכנו להתקדם בנאקב ברור ונוח ובאחד הנחלים הקטנים, מצאנו מים טריים מהגשמים שירדו לפני שבוע באזור. אחרי כ 4.5 ק"מ במגמת ירידה מתונה של כ 150 מטר, הגענו אל המפגש עם נחל שפלה ומשם המשכנו עוד כ2 ק"מ על דרך עפר נוחה עד ההגעה לנקודת הלינה המתוכננת. במקום חיכו לנו המגמלים עם סלימן ובניו שהגיעו עם הטנדר (שאמור היה להגיע בבוקר למחרת) והביאו לנו מים לגיבוי. הפעם החלטנו ללכת על משהו מקורי לארוחת ערב ובנוסף לליבה שהכינו הבדואים, הכנו פיצה בסגנון מדברי.
יום 4 -ראס קציב (אל סילפה המפה) - עין אבו קוסייב - ואדי אבו קוסייב - כביש 90 - חזרה לגבול
סטטיסטיקה:
מרחק וזמן הנסיעה מנקודת הסיום לגבול: כ 55 ק"מ וכ50 דקות של נסיעה.
מיקום נקודת הסוף: 29.272951N, 34.729796E בגובה כ 30 מטר.
זמנים - שעת התחלה - 7:50, שעת סיום - 12:30.
משך הליכה - כ 4:40 שעות.
מרחק הליכה - כ 11 ק"מ.
שינוי גובה מצטבר - כ 50 מטר עליות/950 ירידות
נקודות שיא - גובה מקסימלי כ 950 מטר , גובה מינימלי כ 30.
הקלטת המסלול בויקילוק
הקלטת המסלול באולטרייל
תמונות בגוגל
תמונות נבחרות:
 
סיכום ההליכה:
קמנו בבוקר עם לחות מרשימה שהצטברה על האוהלים ואחרי התארגנות ופרידה מהמגמלים, התחלנו את ההליכה על דרך עפר רחבה ונוחה. אחרי כ 1.5 ק"מ, פנינו לנאקב ברור שהתחיל לרדת במתינות כ 300 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) ובשלב מסוים נתקלנו ב2 בולדרים ענקיים שבהם מלא מאובני קיפוד ים מרשימים מסוגים שונים. המשכנו להתקדם על שביל צר וברור עם מאובנים רבים על הדרך ואז התחילה ירידה תלולה של כ 450 מטר (על פני כ 2 ק"מ) ובה שבילים צרים ומכשולים שונים. בסוף הירידה הגענו אל הנביעה אל קוסייב שלידה הרבה צמחייה ירוקה ועצי דקל וזה היה מקום מושלם לארוחת הבוקר. לאחר מכן, המשכנו להתקדם בנחל המרכזי שלאט לאט נפתח והופיעה דרך 4 על 4 שהובילה במשך כ 4 ק"מ הבאים ליציאה מהנחל והכביש. אחרי כ 10 דקות של המתנה ליד הכביש, ההסעה שלנו הגיעה ונסענו ביחד אל נקודת המפגש עם הטנדר שהביא את התיקים. נפרדו מהדליל שלנו סאלים והמשכנו בנסיעה ישירות אל הגבול בנסיעה קצרה יחסית של כ 50 דקות. מעבר הגבול עבר חלק וכך נגמר עוד טיול מיוחד ומעניין בסיני.
הערות מיוחדות:
*אם מגיעים לגבול עם רכבים, אז המקום הקרוב ביותר לגבול שבו ניתן להשאיר רכבים (נכון ל28.2.2020) הוא חניון עפר בין מלון ישרוטל לחוף האלמוגים (כ 3.2 ק"מ מהגבול) ומשם לקחת מונית/אוטובוס לגבול. במקומות אחרים בקרבת הגבול יש שלטים האוסרים על חנייה ארוכת טווח ומתריעים מפני קנסות כך שאם החניון תפוס, עדיף להשאיר את הרכב באילת ולקחת מונית (למרות שבחזרה, לא תמיד קל לתפוס מונית חזרה בשעות העומס ויש להתחשב בכך במיוחד בחגים).
*אם מגיעים בערב לפני לאילת ולא עוברים את הגבול, אז ניתן לישון במספר מקומות בקרבת הגבול: חניון לילה נחל שלמה (כ 4 ק"מ מערבית לאילת על כביש 12) , חניון הקרוונים בין המלונות אורכידאה/הנסיכה (עמוס ורועש למדי), בפנייה לחוות הגמלים על השביל האדום (כ 4 ק"מ לפני הגבול) נוסעים כ חצי ק"מ ויש מספר משטחים שטוחים ונוחים ללינה.
*בתקופה הזאת יכולים להיות גשמים וגלי קור ולכן צריך להיערך לכך בהתאם לתחזית עדכנית.
*כדי לטייל באזור הוואשוואשי, לפי רוב המקורות, לא נדרש להוציא ויזה למצרים, אך יש לקחת בחשבון שהחלטות הצבא המצרי משתנות כל הזמן ולא בטוח שיתנו לעבור למטיילים/ציוד שנוסעים לטייל באזור או במקרה שתצטרכו לחתוך מהמסלול מסיבה כלשהי דרך הכביש הפנימי. יש להתייעץ עם הסוכנים המקומיים אם האזור מותר לטיול וכדי שימצאו את הסידור הנכון כדי להגיע לתחילת המסלול ולצאת ממנו. בכל מקרה יש לקחת בחשבון שיהיו עיכובים ולכן יש להיערך מבחינת הזמן בהתאם.
*למעבר גבול בצד המצרי מומלץ להביא עט כדי למלא את פרטי הטיול (גם לשם וגם בחזרה) כי אחרת צריך לחכות או לשלם כדי שימלאו את הטפסים עבורכם.
*כדי לחסוך זמן בתור במעבר הישראלי לכיוון סיני (ועמלה של 5 ש"ח(, ניתן לשלם את אגרת המעבר דרך אתר המלגם.
*התשלום מעבר גבול בצד המצרי של ה 405 לירות מתבצע אחרי שנוסעים מהחניון כחצי ק"מ ויוצאים מאזור טאבה.
*לפי החוק המצרי , ניתן לטייל באזור ההרים רק בליווי דליל (מדריך) בדואי מקומי.
*שימו לב כי מספר הגמלים משתנה בהתאם לכמות התיקים, המשקל הכולל ולפעמים גם לפי התוואי הליכה שלהם, אך בגדול כדי לשמור על הגמלים וגם קצת להרוויח, הם לא מעמיסים יותר מ 75 קילו (5-4 תיקים) על כל גמל (ולרוב סביב 50 קילו כולל הציוד שלהם) בוגר לפי מה שראינו.
*שימו לב כי הירידה מההרים אל הכביש ביום הרביעי (אחרון) נהרסה בשיטפון האחרון (סוף 2019) ולכן הגמלים אינם יכולים לעבור שם.
*אם רוצים להצטייד במוצרי בסיס, אז יש מספר חנויות קטנות על הדרך ויש לברר עם נהג המונית/ג'יפ הקפצה אם ניתן לעצור שם בדרך לתחילת המסלול.
*נושא המים במסלול די מורכב ולפי מה שנאמר לנו, יש שנים שאין מים בכלל במסלול ולכן יש להיערך בהתאם ולקחת מספיק מים מראש.
סיכום הטיול, מסקנות והארות לעתיד:
למרות ההתראות החוזרות ונשנות ממשרד החוץ על כל סיני וההבנה ההגיונית שאם יקרה משהו, יהיה מאוד קשה לקבל עזרה, הניסיון מטיולים קודמים, המחסומים והבדיקות של הצבא על הכבישים, הקרבה אל הגבול והבדואים המקומיים דאגו לכך שתהיה הרגשה טובה של ביטחון ולכן לא הורגש מתח כלשהו במהלך כל הטיול. זכיתי לטייל בחבורה מצוינת ומטיבת לכת שיודעת להתמודד עם מצבים שונים ושינויים לא צפויים וזה חשוב במיוחד באזורים מרוחקים ללא קליטה ויכולת להזעיק עזרה מהירה. קיבלנו מזג אוויר קריר ומעולה וכך יכולנו לטייל בהובלת דליל מנוסה במסלול יפה ומעניין במיוחד שהפתיע בגיוונו הרב ונמצא כל קרוב לארץ וכמעט אינו מוכר.
כמו בכל טיול בסיני, אף פעם לא ברור עד הסוף לגבי אפשרויות הטיול באזורים מסוימים וזה משתנה כל פעם על ידי הרשויות ולכן יש לקחת זאת בחשבון שיכולים להיות שינויים, לקחת מספיק זמן אקסטרה ולהתייעץ עם הסוכנים המקומיים לפני כל טיול.
עד הטיול הבא........
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
|
| |
| |
